עריכת הדף "דוב בעריש וידנפלד"

רבי '''דב בעריש ווידנפלד''' הידוע יותר בכינוי '''הגאון מטשיבין (מטשעבין)''' ([[ה' שבט]] [[תרפ"א]]-[[י' חשוון]] [[תשכ"ו]]) היה מחשובי הרבנים בפולין, ולאחר עלייתו לארץ הקודש ייסד את ישיבת 'כוכב יעקב - טשעבין' ב[[ירושלים]], ועמד בראשה.

==תולדות חיים==

נולד ב[[ה' בשבט]] [[תרמ"א]] בעיר הרימלוב שב[[פולין]]. אביו היה רבי יעקב ווידנפלד מהרימלוב מחבר הספר "כוכב מיעקב", מגדולי פוסקי הדור בתקופתו, שהיה [[רב]] העיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, ובגיל 19 נישא ועבר לעיר טשיבין שבגליציה. לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה, שקד שעות רבות בלימוד [[תורה]] והתפרסם בכל רחבי [[פולין]] בגאונותו, חריפותו, וידיעותיו הרבות. עמד בקשר עם גדולי רבני ו[[אדמו"ר|אדמו"רי]] פולין שכיבדוהו מאוד, ובהם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ורבים אחרים, ושמו התפרסם כאחד מגדולי רבני פולין.

למרות ההפצרות הרבות סירב לקבל משרת רבנות והתעקש לעסוק לפרנסתו במסחר, אך לאחר שפשט את הרגל ב[[תרע"ח]] נאלץ בעל כרחו לקבל משרת [[מורה הוראה]], ובשנת [[תרפ"ג]] התמנה לרב העיר טשיבין. הוא הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "כוכב מיעקב" (על שם אביו) שהייתה אחת הישיבות המפורסמות בפולין, וזכה למעמד חשוב בין רבני פולין וגם מצד השלטונות.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת הנאצים לפולין ב[[תרצ"ט]] התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית 'דר שטירמר' תואר כ-"גדול התלמודיים בעולם". הרב נמלט מפולין ללבוב שב[[ברית המועצות]], והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין.

נכדתו, בתם של לאה והרב ברוך הלברשטאם שנולדה ביוני 1943, נמסרה למיילדת פולנייה שמסרה אותה לזוג פולני חשוך ילדים, אצלם נשארה גם לאחר המלחמה. הרבי הריי"צ השתדל לפדותה.

בקיץ [[ת"ש]] נעצר בידי [[המשטרה החשאית]] כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק ב[[סיביר]], שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד [[תורה]] בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת [[תש"ג]] הועבר לבוכרה, ובשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] והגיע ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ששרדה עמו.

בארץ זכה למעמד חשוב בהנהגת הציבור החרדי לצד [[החזון איש]] והרב מבריסק רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר שלושתם נחשבו ל"גדולי הדור". הרב מטשיבין כיהן כאחד מראשי מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" ועמד בראש מאבקיה הציבוריים. למרות תמיכתו ב"אגודת ישראל" שררו יחסי הערכה בינו ובין האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]], ודמותו נערצת מאז ועד היום גם בקרב חוגי הקנאים החרדיים.

הוא התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, וייסד את ישיבת "כוכב מיעקב - טשיבין" ביחד עם חתנו רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]].

נפטר בירושלים בי' ב[[חשוון]] [[תשכ"ו]].

== פועלו ==
ב[[ירושלים]] ייסד את ישיבתו מחדש כאשר הוא קורא לחתנו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שכיהן עד אז כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[לוד]] לעמוד ולכהן בראשה. השם "ישיבת הגאון מטשעבין כוכב מיעקב" ניתן על ידי הגאון מטשעבין בעצמו כאשר הוא אומר כי למען הישיבה הוא מוסר אפילו את עצמו ואם זה לתועלת הישיבה אין הוא מסתכל על שום דבר. במשך השנים הוציאה הישיבה אלפי בוגרים לשם ולתפארת.

== קשריו עם הרבי ==
רבי [[חיים גוטניק]] סיפר, שבאחד מביקוריו אצל הגאון התבטא על [[הרבי]] שיש לו "כתפיים רחבות" להנהיג עולם ומלואו.

כאשר ביקר ה'[[פני מנחם]]' מ[[גור]] אצל הרבי, גילה לו הרבי באחד השיחות אשר התכוון פעם לצאת חוצץ נגד הנוהג הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן-פינה לבתי-תורה ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים, אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה שהגיעה לידו ובה נראה הגאון מטשעבין חותם על מגילת יסוד לישיבתו.

כמו כן, לאחר שהרבי קיבל את [[קבלת הנשיאות של הרבי|הנשיאות]] ב[[י' שבט]] [[תשי"א]], שלח לו הגאון מטשעבין מברק ברכה:
{{ציטוט|תוכן=לרגלי הכתרתו הנני מברכו בברכת מז"ט. יהא רעווא שינהל את עדת בני ישראל על מבועי התורה והיראה, לרומם את קרן החסידות, כאוות-נפשם הטהורה. מחותנו דב בעריש וויינפעלד|מרכאות=כן}}.

כאשר ביקרו אותו י"ב אברכים משלוחי הרבי בשנת [[תשט"ז]], קיבל אותם בסבר פנים מיוחד, וביקש להזכיר את שמו ושם אמו לפני הרבי. 

נפטר ב[[חודש חשוון]] [[תשכ"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/127445 ההבטחה של הרבי לגאון מטשיבין: "מובטחני שיבשר טוב"]''' {{COL}}

{{מיון רגיל:וידנפלד, דוב בעריש}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]