עריכת הדף "עבודה זרה"

'''עבודה זרה''' הוא [[מצוות לא תעשה|מצות לא תעשה]], השני במנין ה[[מצוות]] שב[[תורה]] והדיברה השניה מ[[עשרת הדברות]]: "לא יהיה לך אלוקים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים.

על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם '''וחי בהם'''", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים חז"ל "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך.

לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים.

== תוכן המצווה ==
איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר '''שלושה''' ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות:

'''א)''' כיון שמצות איסור ע״ז קשורה עם ה[[אמונה]] בה׳ (שהרי ״העובד עבודת כוכבים כופר בהקב״ה״. שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במְצַוֶה המצוות לא יצוייר ענין המצות). '''ב)''' נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, ע״ד שמצינו בעוד מצות (כמו [[ציצית]], [[שבת]] כו'). '''ג)''' ענין נוסף בע״ז, שבאיסור ע״ז ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים״.

[[אדמו"ר הזקן]] מסביר<REF>[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B'ספר התניא פרקים כ - כב]</REF> מדוע עבודה זרה היא יסוד כל התורה כולה, כידוע מה שנאמר שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה לך הם כללות כל התורה כולה. כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות לא תעשה ולכן שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה כמארז"ל מפני שהם כללות התורה כולה.  מסביר בעל התניא שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה בעצמית ליש היפך הביטול הגמור לפני הקדוש ברוך הוא כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה. 

ומסיבה זו - מסביר אדמו"ר הזקן - לכן נקראת [[הסטרא אחרא]] בשם "אלהים אחרים", שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות דקדושה הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני".

לכן אמרו רז"ל שגסות הרוח ([[גאווה]]) שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא שהסט"א קוראים להשי"ת "אלהא דאלהיא", אלא שגם הם מחשיבים עצמם ל[[יש]] ודבר בפני עצמו, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין [[קדושה]] עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך. עד כאן הסבר [[אדמו"ר הזקן]].

== הרבי על ביקור האפיפיור ==

לאחרי אחד מביקור רבנים אצל האפיפיור, דיבר [[הרבי]] [[מלך המשיח]]<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=377 ו' תשרי תשמ"ח - חב"ד אינפו]</REF> בכאב על "מאורע מבהיל", שנסעו "נציגים של עם ישראל" אל האפיפיור, כיבדו אותו והתרפסו בפניו (נישוק היד ונישוק האצבע והזכרת תוארים הקשורים לעבודה זרה) שוודאי שגם על דברים אלו יהרג ואל יעבור. הרבי אמר שחייבת להיות מחאה על כך. אמנם היתה בשעתו מחאה, אך לא באופן המתאים.


בתוכן השיחה מדבר גם הרבי שבפרט עם הדברים הנלווים אל זה, נישוק היד ונישוק האצבע, " (אפיפיור),  אלא שהשאלה היא אם זה "אביזרייהו דעבודה זרה" או "עבודה זרה ממש, "או  "אבזרייהו" כמה פעמים ככה, ובפרט שעוד מתגאים בזה על ה"טובות" עשו לכלל ישראל בזה - כביכול.

==ראו גם==
*[[אחדות ה']]
*[[שיתוף]].
*[[ישות]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&hilite=ca400e3e-ff1f-4ec2-841a-a782ded916fa&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=64 שיחות קודש עמ' 53 (עמ' 64)]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]