עריכת הדף "שמואל (נכד המהר"ל)"

ר’ שמואל היה נכד ה[[מהר"ל מפראג]].

==תולדות חיים==
ר' שמואל נולד לאביו ר’ [[בצלאל חריף]], בן ה[[מהר"ל מפראג]].

שמואל חונן בכשרונות מבורכים, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים. מאידך, הצטיין בכתב יד יפה ובכישרון אמנותי לציור ולעבודת יד, במיוחד למלאכת-יד במתכות שונות, כגון זהב, כסף ונחושת.

===ספר התורה===
בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו.

שמואל התקין לספר תורה זה "עצי חיים" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, והיו חרותים עליהם הפסוקים הבאים: "וזאת התורה אשר שם משה וכו'", "עץ חיים היא וכו'", "דרכיה דרכי נועם וכו'", "אורך ימים בימינה וכו'", "ה' חפץ למען צדקו וכו'", "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב".

כן התקין שמואל "יד" לספר תורה זה, מותאמת לגודלו, ועליה חרת פסוקים אחרים וציור של קריעת ים סוף. הוא גם יצק "כתר" לספר התורה, ובו ובו ציור מעמד קבלת התורה בהר סיני. כישרון מיוחד  גילה ר' שמואל בהתקנת ארון-קודש זעיר משנהב, מקורי לספר תורה זה. על הדופן המערבי של ארון הקודש הזה, חרת ציור של בית המקדש. על הדופן הדרומי - ציור מזבח הנחושת, על הדופן הצפוני - השולחן ולחם הפנים, ואילו על שתי הדלתות הזעירות, ממזרח חרת את הארון והלוחות מבחוץ, ואת המנורה ומזבח הזהב מבפנים.

האמן הצעיר, ר' שמואל, לא הסתפק בכך, כי אם גם לקח אבן שיש גדולה מקוטרו של הארון וחצב בה חלל, שבו ניתן להכניס את ארון הקודש הזעיר עשוי השנהב. בחלקה העליון של האבן, שמעל החלל, צייר "כפורת", ועל הדפנות החיצוניות של ארון השיש חצב ציורי גלות: חורבן בית המקדש, יציאת בני ישראל לגלות, הריגת חנה ושבעת בניה על קידוש השם, וכן סמל היהודי הנודד - תרמילו על כתפיו, מקל נידודיו בידו, ובזרועותיו ספר תורה. שלוש שנים נמשכה כתיבת הספר תורה הזעיר והתקנת כליו וארונותיו, הוא עשה זאת בזמנו הפנוי מסדרי לימוד הישיבה.

ר' שמואל העניק את יצירתו האמנותית הגדולה, ספר התורה וארונותיו, כמתנה לסבו המהר"ל, שננהנה מכך מאוד והשתעשע הרבה ביצירה.

===נישואיו===
בהיותו בן תשע עשרה שנה, שידכו אביו עם ביתו של מנהיג יהודי ובעל צדקה וחסד מפורסם באשכנז, בשם ר' מרדכי זלצהיים. החתונה התקיימה בפראג, אצל סב החתן, המהר"ל מפראג, שהיה אז בן שמונים ושלוש שנים.

בשנת ש"פ נפטר אביו ר' בצלאל בקלן, ור' שמואל עבר לגור בפראג. בקלן התפרנס ר' שמואל מסחר בזהב וכסף וביהלומים. במיוחד התפרנס בהרכבת אבני חן ותכשיטים ועשיית תכשיטים בצורה אמנותית. גם בפראג המשיך ר' שמואל במלאכה זו, ובין השאר עסק גם בחריתת ציורים על מתכות בגוונים שונים. כך סיגל לעצמו הון רב.

==לקריאה נוספת:==
*[[ספר הזיכרונות]] חלק ב’, פרק פ"ו - משפחת [[מהר"ל מפראג]], ופרק צ"א.