עריכת הדף "ראובן"

[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברו של ראובן בארבל, סמוך לאחיו [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]], ואחותו [[דינה]], לפי מסורות שונות.]]

'''ראובן''' היה בנו ה[[בכור]] של [[יעקב אבינו]] מאשתו [[לאה]], ואבי בני שבט ראובן.

==לידתו ושמו==
ראובן היה בנו הבכור של לאה. קודם לכן, הייתה לאה עקרה (ככל [[ארבעת האמהות]]). לאחר שראה ה' שלאה הייתה שנואה אצל יעקב יחסית ל[[רחל]], "פתח את רחמה" ונכנסה להריון ראובן.

כשנולד, קראה לו 'ראובן'. [[חז"ל]] מסבירים{{הערה|גמרא ברכות ז, ב.}}, שה[[שם]] 'ראובן' בא לומר "ראו בן". כלומר, לאה ראתה ב[[רוח הקודש]] שעתיד [[יוסף]] לקחת את בכורתו של ראובן. כמו שכתוב{{הערה|[[דברי הימים]] א, ה, א.}}: {{ציטוטון|ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף}}.

ולכן אמרה: "ראו מה בין בני [=ראובן], לבן חמי [=שנו של [[יצחק]] - [[עשו]]]. שעשו, למרות שמכר מ[[רצון|רצונו]] את הבכורה ליעקב, בכל זאת [[כעס]] עליו בשל כך{{הערה|כנאמר (בראשית כו לו) "וישטם עשו את יעקב".}}. ואילו ראובן, למרות שלא מרצונו נלקחה ממנו בכורתו וניתנה ליוסף, בכל זאת, לא רק שלא כעס על יוסף אלא שגם הציל אותו מיד אחיו כשרצו להורגו. כמו שכתוב{{הערה|בראשית לז, כא.}}: {{ציטוטון|וישמע ראובן ויצילהו מידם}}.

==מעשה ראובן==
כאשר הסתלקה רחל - האשה האהובה של יעקב, קבע יעקב את מטתו שהייתה בעבר באוהל רחל, לאוהלה של בלהה - שפחת רחל.

כאשר ראה זאת ראובן, תבע את עלבון אמו. הוא אמר, שאין זה הוגן ששפחתה של רחל תהיה יותר מכובדת מאמו - לאה. לכן בלבל את יצועיה עם יצועי לאה, ובכך מנע שאביו יוליד עוד בן. כמו שכתוב{{הערה|בראשית לה כ"ב.}}: {{ציטוטון|ויהיו בני יעקב שנים עשר}} - שבגלל מעשה זה, היו בני יעקב שנים עשר, ולא שלושה עשר. גם נלמד מפסוק זה, שראובן לא חטא. ש"ויהיו בני יעקב שנים עשר" - שכולם היו שוים במעלתם{{הערה|שבת נה, ב.}}.

ראובן עשה תשובה ממעשה זה, כפי שמוצאים, שכשנמכר יוסף לא שהה במקום, כי היה עסוק ב[[תענית]] בתור [[תשובה]] עלך מעשהו.

יעקב התייחס למעשה בחומרה לפני הסתלקותו, והוכיח על כך את ראובן, ואמר לו{{הערה|בראשית מט ד.}}: {{ציטוטון|פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה}}.

מעשה ראובן כש[[קריאת התורה|נקרא בתורה]] ב[[בית הכנסת]], נקרא ולא [[תרגום אונקלוס|מתרגם]]{{הערה|כפי המנהג שהיה פעם, שהיו קוראים את הפסוק פעם אחת ומתרגמים ל[[ארמית]].}}, מפני כבוד ראובן ויעקב אביו.

==שמירתו על אחיו==
===ב[[מכירת יוסף]]===
ראובן בתור בכור, הרגיש אחריות כלפי אחיו.

כאשר רצו אחיו [[מכירה יוסף|להרוג את יוסף]], התערב ראובן ואמר להם{{הערה|בראשית לז כב.}}: {{ציטוטון|אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ}} התורה מעידה עליו שעשה זאת {{ציטוטון|לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו}}. שרצה לאחר מכן להוציאו מן הבור ולהשיבו לאביו.

בשעה שמכרו אחיו אותו לישמעלים, לא שהה ראובן במקום. וכשחזר בשביל להוציאו מן הבור, וגילה שהוא לא שם - קרע את [[בגד]]יו, וחזר ואמר לאחיו {{ציטוטון|הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא}}. כך גם לאחר מכן, כשהיו האחים אצל יוסף במצרים, אמר להם{{הערה|בראשית מב כב.}}: {{ציטוטון|הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ}}.

===מעורבותו על בנימין===
{{ערך מורחב|ירידת אחי יוסף למצרים}}
כשדרש יוסף מהאחים (שלא ידעו שהוא אחיהם) שיורידו את בנימין ל[[מצרים]] (והשאיר את שמעון כפקדון אצלו), יעקב לא רצה לתת לבניו להביאו לשם, כי חשש שמא יעלם כפי שנעלם בנו יוסף.

ראובן אמר לאביו{{הערה|מב, לז.}}: {{ציטוטון|אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ}}. יעקב לא הסכים להצעה זו ואמר, {{ציטוטון|בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה, הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו, וְכִי בָנָיו הֵם וְלֹא בָּנַי?}}{{הערה|רש"י על פי בראשית רבה.}}.

==בחסידות==
בחסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/45a.htm ליקוטי תורה מה א].}} מוסבר, שראובן הוא בחינת '''[[ראיה]]'''. כנרמז בשמו ''''ראו'''בן'. ראיה זו, היא ראיה של קירוב כנאמר{{הערה|בראשית לא, מב.}}: {{ציטוטון|כי ראה ה' את עניי}}. כלומר, שאופן עבודתו הוא בהבנה והשגה באלוקות. וקירוב זה, גורם ל'''[[אהבה]]'''.

לכן ראובן מסמל [[אהבה]], ולכן מחנהו במדבר, היה בדרום, שהוא בחינת האהבה.

==בניו==
*חנוך
*פלוא
*חצרון
*כרמי

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חומש בראשית]]
[[קטגוריה:השבטים]]