עריכת הדף "יהודה יהושע צדקה"

{{דמות
|שם=רבי יהודה יהושע צדקה
|תמונה=[[קובץ:יהודה יהושע צדקה.JPG|ללא מסגרת|שמאל|250px]]
|כינוי=
|תיאור=ראש ישיבת "פורת יוסף"
|תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר"ע]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=י
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]
|תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב בן ציון אבא שאול, הרב [[עובדיה יוסף]], ועוד.
|חיבוריו="קול יהודה"
|השתייכות= עדות המזרח
}}
[[הרב]] '''יהודה יהושע צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]])  היה ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה ב[[ירושלים]], עמד בקשרים עם [[הרבי]] ועם [[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] לרב שאול ולמרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי [[יוסף חיים  מבגדד]] הבן איש חי. נקרא "יהודה" על שם סבו רבי יהודה סומך מבגדד ואת השם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף". 

בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.

במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה.

בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר לבית מימון סודרי - שמש ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים. נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].

הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.

במוצאי [[שבת]] [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]
[[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]]
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|ימין|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה ([[כסלו]] [[תשמ"ח]])]]
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; [[יעקב בצלאל ז'ולטי]] ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], [[בתהלוכות ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.

לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי.

ב[[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי.

הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]] כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד [[הרמב"ם]] לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים אמר בנאומו שמאז ימי הרמב"ם, מעטים הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו סיום הרמב"ם. הרב צדקה השתתף גם בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.

בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של [[הבאבא סאלי]]. במהלך החגיגה בירך את הקהל שזכותו של הבאבא סאלי ושל יבדלח"ט הרבי תעמוד לעם ישראל.

ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור ל[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], הרב צדקה שלח מכתב למעמד.

ביום [[ט"ו בכסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.

בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי. ביום [[כ"ז בשבט]] במהלך ה"שבעה" על רבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה.

מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי.

בשנת [[תנש"א]]  כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}}, בו כתב גם על סדרת ה[[לקוטי שיחות]]. בספרו "קול יהודה" כשהוא מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה}}.

ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] בעת ביקור תלמידו ואחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אצל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.

==משפחתו==
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]
נשא בזיווג ראשון לאשה את הרבנית פהימה לבית בטאט.
;בניו
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - ממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]], מתגורר בשכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים.
*הרב דוד צדקה -  רבה של [[פרדס חנה]] - כרכור.
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]].
*הרב שאול צדקה - [[ר"מ]] ומגיד שיעור.
*הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.

;חתניו
*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית.
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.

==ספריו==
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים.
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה במבוא.

==לקריאה נוספת==
*ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113-117.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צדקה, יהודה יהושע}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]