עריכת הדף "מאיר יהודה גץ"

[[קובץ:מאיר יהודה גץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר יהודה גץ]]
הרב '''מאיר יהודה גץ''' ([[ט"ו באב]] ה'[[תרפ"ד]] - [[כ"ג באלול]] ה'[[תשנ"ה]]) היה רב הכותל והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

==תולדות חיים==

הרב גץ נולד ב[[ט"ו באב]] ה'[[תרפ"ד]] ב[[תוניס]]. במהלך מלחמת העולם השניה למד בישיבת כסא רחמים והוסמך לרבנות. בגיל שמונה עשרה כיהן כרב אזורי בצפון מערב [[תוניסיה]].

בשנת ה'תש"ט על ל[[ארץ ישראל]] והתיישב במושב כרם בן זמרה, בו כיהן כרב. בשנת ה'[[תשכ"ח]] עבר לגור בירושלים, ומונה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כרב הכותל והמקומות הקדושים בירושלים. בשנת ה'[[תשנ"ב]] הורחב תפקידו לרב המקומות הקדושים בארץ ישראל.

בשנת ה'[[תשל"ג]] הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל, ועמד בראשה.

ב[[כ"ג באלול]] ה'[[תשנ"ה]] נפטר הרב גץ, ונקבר ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==קשריו עם הרבי==

בי"ב תמוז ה'[[תשל"ו]] אישר הרב גץ להעביר ב[[מרכז שידורי חב"ד|שידור חי]] את ה[[התוועדות]] של הרבי אל רחבת הכותל. השידור עורר זעם רב בחוגי ה[[מתנגדים]]. בעקבות כך שלח הרבי מכתב מיוחד אל הרב גץ, בו עודד אותו ובירך אותו שיצליח בתפקידו בלי מניעות ועיכובים. בהמשך הפך הרב גץ את השידור לרשמי יותר, והוא הועבר בתוך האולם הפנימי של הכותל.

הרב גץ הקפיד להתייעץ עם הרבי בשאלות רבות שעלו בקשר לכותל המערבי.

בהזדמנות מסוימת העלה הרב גץ הצעה שהובאה בפניו, לצפות את אבני הכותל בחומר המונע חדירת מים. הרבי שלל את העניין לחלוטין, וההצעה ירדה מן הפרק.

בשתי הזדמנויות שונות, בשנת ה'[[תשל"ו]] ובשנת ה'[[תשמ"א]], שאל הרב גץ את הרבי אודות חפירות ארכיאולוגיות ב[[הר הבית]], אך הרבי השיב לו כי אסור בשום פנים לחפור בהר.

בשנת ה'תש"מ העביר הרבי שלושה דולרים לרב גץ באמצעות שליח.

לאחר חניכת מנהרות הכותל, שלח הרב גץ את מפתחותיהם לרבי.

==לקריאה נוספת==

* '''רב הכותל המערבי''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 56.
* '''הרבי מזהיר נגד הנסיונות לחפור מתחת להר הבית''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 306.
*'''הרבי בכותל המערבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1869 עמוד 22

{{סדרה|הקודם=הרב [[יוסף משה שכטר]]|הבא=הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ']]|רשימה=[[הכותל המערבי|רב הכותל]]}}

[[קטגוריה:רבנים]] [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]