עריכת הדף "תהלים כ"ז"

{{לעריכה}}
{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = לדוד ה' אורי וישעי
| רוחב = 25%
| תוכן = '''א:''' לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
{{ש}}'''ב:''' בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
{{ש}}'''ג:''' אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
{{ש}}'''ד:''' אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
{{ש}}'''ה:''' כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
{{ש}}'''ו:''' וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'.
{{ש}}'''ז:''' שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
{{ש}}'''ח:''' לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ.
{{ש}}'''ט:''' אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹקֵי יִשְׁעִי.
{{ש}}'''י:''' כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי.
{{ש}}'''יא:''' הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
{{ש}}'''יב:''' אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
{{ש}}'''יג:''' לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים.
{{ש}}'''יד:''' קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.
| מקור = 
}}
'''תהילים כ"ז''' הוא המזמור הכ"ז ב[[תהלים]], ונהוג להוסיפו לתפילת שחרית ומנחה מתחילת חודש אלול עד אחר הושענה רבה. המזמור מדבר על הודאה ושבח ובטחונו של דוד שמנצח במלחמותיו, ומכל מקום הוא לא חפץ במלחמות, אשר רוצה לשבת יומם ולילה [[בית המקדש|בבית המקדש]] וללמוד תורה, ולקנות שלמות כדאי לזכות את נשמתו לחיי [[עולם הבא]].


==תוכן==
המזמור מחולק לשני חלקים: 

בפסוקים א עד פסוק ו' מתאר [[דוד המלך]] את הביטחון הגדול שש לעם ישראל בה'. 

בחלק השני, בפסוקים ז' עד פסוק י"ג, מופיעות שני בקשות (של דוד המלך): 

א. שלא יאבד את בטחונו בהקב"ה אם ה' יסתיר את פניו ממנו

ב. שילמד את הדרך להיות דבוק ובטל להקב"ה.

ג. שיעזור לו מפני אלו שמפריעים לו לבטוח בהקב"ה.

== מנהגים ==
==מנהגים==
נוהגים לומר את הזמור בימי [[חודש אלול]], מראש חודש, עד אחר [[הושענא רבה]], ב[[תפילה]] לאחר שיר של יום, וב[[תפילת מנחה]] קודם 'עלינו לשבח'.

אחד הטעמים לאמירותו הוא ממפני שנזכר בו פסוק שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמראש חודש אלול מתחילים ימי רצון ולכן מתחילים לומר מזמור זה, כפי שכתוב בו{{הערה|ח"ה, דברים, עמ' מד.}}.

===מקור אמירת המזמור===
הרבי כותב בספר היום יום ש"חודש אלול הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מידות הרחמים, החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש, לעבודת הבורא ברוך הוא, בתשובה, תפילה, ותורה" 
המנהג הידוע והמפורסם והוותיק ביותר הוא אמירת מזמור כ"ז בתהלים "לדוד ה' אורי וישעי" שנקבע בתוך התפילה.

הרבי אומר{{הערה|בשיחה בפרשת כי תבא תש"ל, לקו"ש (ח"ט פר' תבא שיחה ב)}} שהיחודיות של חודש אלול משאר חודשי השנה הוא שכל יום בו ובלי יוצא מן הכלל, אומרים פעמיים ביום המזמור "לדוד ה' אורי", ואף שממשיכים להגיד אותו בחלק מחודש תשרי, אבל עדיין היחודיות שלו הוא דווקא בחודש אלול שבו מתחילת החודש ועד סופו אומרים אותו. ומחזק זאת הרבי וכותב{{הערה|בהערה שם}} "שזה מוכיח שזהו ענינו של החודש (אלול), משא"כ בתשרי הרי אומרים רק עד הושענא רבה, ובדוגמת המבואר בלקו"ש{{הערה|ח"א פ' אמור}} בענין השייכות דספירת העומר לחודש אייר, אף שגם בניסן וסיון ישנה ספירת העומר, אמנם בחודש אייר ספירת העומר היא בכל הימים דחודש אייר".

בסידור אדמו"ר הזקן{{הערה|סידור תורה אור עמ' לה}} בסדר תפילת שחרית כותב רבנו "מן ראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה – אחר שיר של יום, ובמנחה קודם עלינו – אומרים מזמור "לדוד ה' אורי".

כותב הרבי{{הערה|בספר היום יום}} בתאריך ל' מנחם אב שהוא יום א' דר"ח "מתחילים לומר לדוד ה' אורי", וכן כותב אותו הרבי בספר המנהגים (בסדר סיום תפילת שחרית) "מן ראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה – אחר שיר של יום, ובמנחה קודם עלינו – אומרים זה "לדוד ה' אורי". ומתחילין ביום א' דר"ח אלול. מנהגנו באמירת "ברכי נפשי" ו"לדוד ה' אורי" שלאחרי שיר של יום – שאומרים קדיש רק פעם א' לאחרי כל המזמורים, שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור, עכ"ל של הרבי.

בסידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות{{הערה|עמ' קפח}} שכתב "בימי ראש חודש אלול המנהג להקדים "ברכי נפשי" ואחריו המזמור "לדוד ה' אורי". ובאשר מנהגנו שאמירת הקדיש שאחר לדוד אורי עולה גם לשיר של יום, וכן במנחה שהקדיש שאחר עלינו עולה גם למזמור "לדוד אורי", כותב ע"כ זקנו של הרבי הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט נ"ע בספרושער הכולל{{הערה|פרק יא ס"ק כט}}"לכאורה היה צריך לומר במנחה אחר תתקבל כמו בברכי נפשי ולדוד אורי דשחרית שהסמיכם לשלפניהם אחר שיר של יום. אמנם כוונתו שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי. ובמנחה הקדיש שאחר עלינו קאי על לדוד אורי, ולא יאמרו קדיש אחר "לדוד אורי", כי בסדר התפילה אין להרבות בקדישים, רק מה שתקנו הקדמונים. וכן שמעתי מהרב ר' הלל ז"ל (מפאריטש) שכן צריך לנהוג, ועיין באה"ט (סי' נה) בשם כנה"ג ותשובת דבר שמואל, כשם שטוב למעט בברכות כך טוב למעט בקדישים". עכ"ל של זקנו של הרבי.
{{מזמורי ספר התהלים}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תהלים|כ]]