עריכת הדף "קיטל"

{{בעבודה}}
{{לעריכה}}
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי יום הכיפורים]] לבוש ב[[קיטל]]]]
'''קיטל''' ("גלימה" ב[[יידיש]]) הוא בגד כמין [[סירטוק]] בצבע לבן שהמנהג ללובשו ב[[יום הכיפורים]], וכן חתן בעת חופתו.

יש הנוהגים ללובשו גם ב[[ליל הסדר]] וב[[ראש השנה]], אבל אין זה מנהג [[חב"ד]].

==טעם המנהג==
טעם המנהג בלבישת קיטל לבן ביום הכיפורים הוא כדי להידמות למלאכי השרת שנקיים מן החטא, כמו שמסמל הצבע הלבן. מאותה סיבה גם נהוג להתעטף ב[[טלית]] אף בליל יום הכיפורים. טעם נוסף בלבישת הקיטל, הוא כדי להכניע את לב האדם לעשות [[תשובה]] שלימה, משום שהקיטל מזכיר את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז או"ח תרי, ד. ושם, שגם אבל מותר ללבוש הקיטל וכן הנשים יכולות ללובשו כדי להכניע לבן.}}. 

טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך [[חסד]] ו[[רחמים]] על האדם{{הערה|[[מקורי המנהגים]]}}.

בהיות הקיטל בגד שמיועד לתפילה, כמו טלית, אין להיכנס איתו לבית הכסא{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז או"ח כא, ג.}}.

==הקיטל אצל רבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה ידוע כלובש קיטל לבן שקיבלו סביו, [[אדמו"ר הזקן]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה לובש אותו בשבת ויום טוב.

==מנהגים==
===לבישת הקיטל בחתונה===
במוסף 'אספקלריא' התפרסמה תמונה נדירה של הרבי בעת חופתו, לצד הסבר ומקורות על לבישת הקיטל:

כמה ימים לפני החתונה ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] כתב ל{{ה|רבי}}{{הערה|לקוטי לוי יצחק, אגרות ע' רז}}: "תחת החופה תלבוש... סירטוק של משי (שמסתמא תפרת לך, כאשר בקשתיך)... ואחר הנשואין תתפלל כל התפילות (וכן ברכות השחר) באבנט".

החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] שהה אז עם ה[[חתן]], בתור שומר – כל היום שלפני ה[[חתונה]], ותיאר את מאורעות היום במכתבו ל[[אנ"ש]] ב[[רוסיה]], ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה".

הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו [[אדמו"ר הריי"צ]].

אמנם אחרי החתונה סיפר על כך הרבי, במכתב אל אביו רבי לוי יצחק; אלא שמרוב ענוותנותו לא פירט די צרכו, רק זאת: שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש וכו' וכו'.

אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו{{הערה|מכתבי החתונה ע' טו}}: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות".

מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר 'ימי מלך'{{הערה|ח"א ע' 292}}: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש"{{הערה|ושם ע' 273 הערה 33:}}, "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו".

===לבישת הקיטל בליל הסדר===
אין נוהגין ללבוש קיטל בליל הסדר{{הערה|[[ספר המנהגים]], מ[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]}}.

אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג{{הערה|הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.}}.

===לבישת הקיט בראש השנה===
אין לובשין קיטל בראש השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.

==ראו גם==
*[[סירטוק]]
*[[גרטל]]
*[[טלית]]
*[[יום הכיפורים]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]