עריכת הדף "תהלים ג'"

{{חשיבות|י"ז טבת תשפ"א}}
{{לעריכה}}
{{חלונית
|ניקוד=כן
|רוחב=25%
|כותרת= תהלים ג' {{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.
|תוכן=
'''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.{{ש}}
'''ב:''' ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי.{{ש}}
'''ג:''' רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה.{{ש}}
'''ד:''' וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ש}}
'''ה:''' קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה.{{ש}}
'''ו:''' אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי.{{ש}}
'''ז:''' לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.{{ש}}
'''ח:''' קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקֵי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.{{ש}}
'''ט:''' לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.}}
'''תהלים ג'''' הוא המזמור השלישי ב[[תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד]], כאשר הוא ברח מ[[אבשלום]] [[בן|בנו]]. דוד, שננטש על ידי נתיניו, נלעג מצד [[שמעי בן גרא]], ונרדף אחר כתרו וחייו על ידי בנו, פונה לה', מודה בתחינותיו ומתוודה על [[אמונה|אמונתו]] בה'.

== תוכן ==
*'''פסוקים א'-ג'''' - קריאת דוד לה' על צריו ושונאיו.
*'''ד'-ז'''' - בטחון דוד בה' ושלות נפשו הגדולה
*'''ח'-ט'''' - בקשה מה' להושיעו.

ב[[ספר הזוהר]] נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', מקרא זה העירו החברים, אבל למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, עצבותו הייתה צריכה ליהיות יותר גדולה, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא מזמור לדוד שכן רצה דוד, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שבעולם הזה רוצה להפרע ממנו היה שמח ואמר שירה."

[[רש"ר הירש]] כתב על האמור בפרק: "דוד המלך, נתפס בתאוות היצר, הפר את המוסר ואת אושרו המשפחתי של אחד מנתיניו והוא נושא עתה את עוונו בבריחתו מפני בנו, עצמו ובשרו, שגזל ממנו את כס מלכותו וביתו. קצף עמו, תוכחתו והאשמתו, מביאים אותו לידי ייאוש, ובעצם העובדה שהוא שכב, ישן והקיץ שוב - הוא מוצא את הביטחון שה' לא נואש ממנו, ובכך הוא מביע ללב כל השקועים בחטא ויגון את הנחמה ואת עוז הרוח שאי אפשר לגזלם לעולם: איש אשר ה' מניחו לקום משנתו לקראת יום חדש, מובטחת לו בזאת עזרת ההשגחה העליונה במאמציו לשוב ולזכות בטוהר חיים ושמחת חיים".

==[[חז"ל]] על המזמור==
===א' - מזמור לדוד===
* קינה מבעי לי, דרש ר"ש בן אבשלום משל לאדם בעל חוב, קודם שפרעו היה עצוב, לאחר שפרעו נהיה שמח, כך [[דוד]] כיון שאמר לו [[הקב"ה]] הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה עצוב, אמר שמא עבד או ממזר הוא ואינו מרחם עלי, כיבן שראה ש[[אבשלום]] התחיל, אמר שירה{{הערה|המזמור הזה הוא השירה.}}.{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}
* א"ר יוחנן משום [[רשב"י]]: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם{{הערה|כדוגמת אבשלום}} מ[[מלחמת גוג ומגוג]], דאילו גבי [[מלחמת גוג ומגוג]] כתוב "למה רגשו גויים" ולא כתיב "ה' מה רבו צרי", ואילו גבי תרבות רעה כן כתיב "ה' מה רבו צרי"{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}, ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה "תרבות רעה" מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוך ביתו (שיותר קשה מ[[מלחמת גוג ומגוג]]).
* לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה (כמו במזמור שלנו), ללמדך שאין שכינה שורה מתוך עצלות.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}}
* אימתי אמר דוד מזמור זה, כשהוא עולה במעלה [[הר הזיתים]] עולה ובוכה. אם הוא בוכה למה אמר מזמור, ואם אמר מזמור למה הוא בוכה, אמר דוד [[יעקב אבינו|יעקב]] ברח כמו שכתוב "ויברח יעקב שדה ארם", [[משה רבינו|משה]] ברח כמו שכתוב "ויברח משה", [[אליהו]] ברח כמו שכתוב "ויקם ויברח על נפשו", ואני בורח כמותם. פירוש אחר: כיון שראה דוד שביטל [[הקב"ה]] עבונותיו התחיל מזמור. 
===פסוק ה'===
*אמר ר' ינאי אף על פי שאמר ה' בשמיים כסאו, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו פרדס, והכניס לתוכו פועלים ועל פתך הפרדס אוצר מלא על כל טוב, אמר המלך לפועלים כל מי שישתכר (עבד)במלאכת הפרדס יטול שכרו מכאן, ומי של ישתכר ישב בתוך הפלטין וידין אותו המלך, הנמשל: המלך זה [[מלך מלכי המלכים]] [[הקב"ה]], והפרדס הוא [[העולם הזה]], ונתן [[הקב"ה]] בני אדם בתוכו שיהיו משמרים את התורה והתנה עמהם כל מי שישמר את התורה באמרת הרי [[גן עדן]] לפניו, זה עפעפיו יבחנו בני אדם.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}}

==בחב"ד==
[[הבעל שם טוב]] אומר שכל פרק בתהלים שמתחיל במילים "מזמור לדוד" סימן שכתב אותו דוד המלך אזי שהוא ניגן ואחר מכן שרתה עליו השכינה.

==המזמור במנהגים==
* פסוקים ב'-ט' הם חלק מתפילות [[שמע ישראל|קריאת שמע לפני השינה]]{{הערה|The Complete Artscroll Siddur page 291}}.
* פסוק ט' הוא הפסוק השמיני של [[פסוקי דזמרא|והוא רחום]] בפסוקי דזמרה{{הערה|The Complete Artscroll Siddur page 63}} ונמצא גם [[הבדלה|בתפילת ההבדלה]]{{הערה|The Complete Artscroll Siddur page 619}}.
* הפרק (ביחד עם תהלים א', ב' וד') נאמר בקצת קהילות לאחר תפילת ערבית של ליל יום כיפור.

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|א]]