לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
ליקוי ירח
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־23:10, 31 בדצמבר 2020 מאת
עניבה צהובה
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{איחוד|ליקוי ירח|ליקוי מאורות}} '''ליקוי ירח''' או "ליקוי לבנה", הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר ה[[ירח]], [[כדור הארץ]] ו[[השמש]] נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לחרוט הצל של כדור הארץ. היות שאור הירח הוא החזר של אור השמש, כאשר כדור הארץ חוסם את קרני השמש, אור הירח הולך ונעלם. ==הסבר אסטרונומי לתופעה== ליקוי ירח, בניגוד לליקוי חמה, יראה ברובו של כדור הארץ. בזמן ליקוי מלא הירח יהיה בצבע אדמדם עמום למרות שהוא לא מקבל אור ישיר מהשמש, כיוון שהוא מקבל אור בגוון אדום שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ באופן שמאפשר לו לעקוף את הצל שמטיל כדור הארץ. ליקוי ירח הוא ארוך יחסית לליקוי חמה (כ-100 דקות), כיוון שבסוג כזה של ליקוי נכנס [[גוף]] קטן (הירח) לצילו של [[גוף]] גדול (כדור הארץ) בניגוד לליקוי חמה ולכן הדבר גורר לליקוי במשך כשעה ו-40 דקות. ליקוי הירח יכול להיות ליקוי ירח מלא - שבו כל הירח מוצלל, ליקוי ירח חלקי - שבו חלק מהירח מוצלל לגמרי וחלקו מוצלל באופן חלקי, או ליקוי ירח חצי צל - שבו חלקו מוצלל וחלקו מואר. ליקוי ירח יכול להגרם רק בזמן של ירח מלא, כלומר באמצע החודש העברי, משום שמיקומו של הירח אז ביחס לכדור הארץ הוא בצד הנגדי לכיוון השמש. יחד עם זאת, לא בכל אמצע חודש נוצר ליקוי ירח אלא רק כפעמיים-שלוש בשנה (בממוצע 2.4). ==ליקוי ירח במאמרי חז"ל== ב[[תלמוד בבלי]] נאמר{{הערה|מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א'}} "בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל [עם ישראל] מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה" ובהמשך שם - אבל "בזמן שישראל עושין רצונו של {{מונחון|הקדוש ברוך הוא|מקום|כינוי לקב"ה}} אין מתיראין מכל אלו שנאמר {{הערה|[[ירמיהו]] פרק י' פסוק ב':}} כֹּה אָמַר ה', אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ, כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה עובדי כוכבים יחתו ואין ישראל יחתו.. בשביל ארבעה דברים חמה לוקהעל אב בי"ד שמת ולא נספד כהלכה.. ובשביל ארבעה דברים מאורות (ירח וכוכבים - רש"י) לוקין על כותבי פלסתר.." ידועה הקושיא - כיצד אפשר לומר מאורעות אלו הניתנים לחישוב ואפשר לדעת מתי יקרו תלויים במעשי האדם ובאים על ידו? ובלשון המהר"ל: "וסבות אלו שנתגלו בליקוי המאורות לפי דעתם יכחיש החוש הנגלה, כי ידוע שלקות המאורות תלוי במהלך המאורות, בחבורם ובנגודם, בהתרחקם ובהתקרבם, באורך וברוחב, וא"כ איך אפשר לומר שיהיה לקות המאורות תלוי בדברים כאלו, שהאדם יודע זמן הלקות שהם על פי החשבון ואיך יתלו הלקות בחטא המעשים." בלקו"ש {{הערה|חט"ו בראשית ב'}} מבאר הרבי שאין הכוונה שליקוי חמה ולבנה בא בגלל חטאי האדם. אלא שזמני הליקוי קבועים מבריאת העולם כזמן מסוגל לפורענות ולהענשה על חטאים אלו, וכיוון שכך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום אין להם לפחד מליקוי המאורות. ==ליקוי ירח בתורת החסידות== {{פסקה חסרה}} ==קישורים חיצוניים== * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62145 מהי המשמעות של ליקוי הלבנה?] - {{אינפו}} ==ראו גם== *[[ליקוי מאורות]] ==לקריאה נוספת== * [[תלמוד בבלי]], [[מסכת סוכה]] דף כט עמוד א * [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחה לפ' בראשית * אגרת קודש, מתאריך ה' טבת תשי"ז {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:טבע הבריאה]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (17):
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מונחון/styles.css
(
עריכה
)
תבנית:פסקה חסרה
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה