עריכת הדף "צבי הירש לרנר"

[[קובץ:צבי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב צבי הירש לרנר]]
הרב צבי הירש (הירש'ל) לרנר ([[תר"ע]] - [[ל' ניסן]] [[תשנ"א]]) היה [[חסיד]] שמסר את נפשו שנאסר בעוון [[הפצת יהדות]]. 
==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד בשנת [[תר"ע]], בעירה צ'רץ' על יד קמיניצק-פודולסק שב[[אוקראינה]]. אביו ר' שמריהו היה מנהל אחוזות רבות.

בעקבות הדאגה לחינוכו של הירש'ל נשלח הנער על ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. הוא גר שם אצל קרובי משפחה, הדוד שלמה ודודה ציפורה שהיו מ[[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]]. 

מעמדו של האבא שמריהו כשכיר, הקנה לילדיו זכות ללמוד לימודים מקצועיים (זכות שנשללה באותם ימים מבעלי עסק עצמאיים). הירש'ל שהיה אז נער מוכשר, התקבל ללימודים במכללת הפועלים, שם סיים את לימודיו במתמטיקה.

לאחר המהפכה הבולשביקית, למד תקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק.  

מאוחר יותר, בשנת [[תרצ"ב]] מצב הרדיפה כנגד היהדות הלך והחריף. 

אותם צעירים יבסקים, קנאו בהירש'ל שהיה אז בחור מוכשר, ותפסו אותו באמצע [[התוועדות]], הוא עזב בעקבות כך את המקום ועבר לעבוד במקום אחר במרחק כמה מאות קילומטרים. כך הוא החליף מקומות עבודה מאחד למשנהו: פרוסקורוב, דונייבצי, שמריענגע, ועוד. בכל מקום השתלב בעבודה מסודרת, עד שהצעירים היבסקים עלו עליו ואז היה נאלץ להחליף את מקומות העבודה. לאחר זמן הוא התקבל כמורה למתמטיקה ופיזיקה.

משפחתו של ר' הירש השתייכה למעמד הפועלים, ובזכות כך קיבלו אישור לנהל מכולת קטנה. חנות זו הייתה מוקד לפעילות יהודית , חלוקת [[מזון]] לנזקקים, מקום התאספות ולימוד ועוד פעולות רבות שהוסוו תחת מכירת מוצרי המזון. 

בשנת [[תרצ"ג]] שרר רעב כבד ב[[אוקראינה]] עד כדי כך שאנשים היו מתים ברחובות, נפוחי כפן ומזי רעב. ר' צבי הירש שעבד באותם ימים במוסקבה, היה קונה [[לחם]] ושולח לאוקראינה. 

בשנת [[תרצ"ד]] עבר ללמוד בקייב, שם סיים את לימודי ההתמחות באוניברסיטה.

===נישואיו===
לאחר זמן הוא חזר לביתו, נפגש עם ר' [[יצחק כהן]] (כגן). הלה הכיר את הירש'ל עוד בהיותו בחור צעיר כששהה בקמיניצק-פודולסק, שם הוא ראה אותו משתתף בהתוועדויות עם החסידים. באותה תקופה היה זה מחזה די נדיר לראות בחור צעיר, משכיל, אשר מתייחס ברצינות בחיות ובמרץ לכל עניין שבקדושה. כמו כן שבה אותו טוב ליבו, והוא חפץ לקחתו לחתן לבתו. 

כעת, כשחזר הירש'ל לבית הוריו, יצא השידוך לפועל בשעה טובה ומוצלחת. אבי הכלה, ר' יצחק התבטא אז בהתרגשות וב[[אהבה]] לחתן החדש: "את בתי נתתי לאיש". 

בשנת [[תרצ"ה]] היו ר' יצחק ורעייתו שפרה כהן, הורי הכלה, אמורים לנסוע לארץ ישראל. הם היו בין הבודדים שזכו לקבל אישור יציאה מרוסיה לעלות לארץ ישראל. 

הזוג הצעיר היה אמור להצטרף להורי הכלה ולהגיע לארץ ישראל. הם חיכו לאישורי עליה (סרטיפיקטים) במשך זמן רב, אולם אלו בוששו מלהגיע. בסופו של דבר, לא יכלו להצטרף לבני המשפחה שכן הצליחו להגיע לארץ ישראל והיו שותפים לחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל. 

בתקופת ההמתנה לאישורי הכניסה לארץ ישראל, התפרנס הירש'ל ממלאכת ההוראה. כיון שמשכורת המורים באותה תקופה הייתה משכורת רעב כפשוטו, נאלץ היה להשלים את משכורתו בדרכים אחרות, בדרך כלל בשוק השחור.

===מאסרו ושחרורו===
[[קובץ:צבי הירש לרנר במחנה העבודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לרנר במחנה העבודה]]
ארבעה חודשים בלבד אחר חתונתו, הוא נתפס על עסקי מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. 

זמן לא רב לאחר מכן, נשלח לכלא בעיר סולובקי ב[[סיביר]]. עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סוסיה, לאתר את מקום מאסרו. היא הלכה יותר מ-‏10 ק"מ ברגל, כשהיא סוחבת על גבה שק של חפצים עבור בעלה, אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח לגלות.

באחת הפעמים הגיעה משלחת רמת דרג לבקר בכלא. הגנרל היה תלמידו של ר' הירשל באקדמיה הצבאית בשנת [[תרצ"ג]], כאשר לימד שם מתמטיקה.

הגנרל נגיע לר' הירשל ואמר  כי הוא לא ידע שנידון על סעיף 58 - סעיף פוליטי חמור - ועל כן הוא אינו יכול לשחררו במקום, אך הבטיח להשתדל להצלתו. ואכן, לאחר זמן קצר הצליח הגנרל לפעול לשחרורו מהכלא מסיבות בריאותיות. 

כאסיר משוחרר נאסר עליו לשוב למקום מגוריו או להתיישב בעיר גדולה, ועל כן הוא וזוגתו עברו לסמינובקא - ישוב נידח המרוחק 200 ק"מ מקמיניצק-פודולסק. 

בהשתדלותם של קרובי משפחה, הצליח רק הירשל לעבור יחד עם אשתו לעיר פולטבה.

===במלחמת העולם השניה===
בקיץ [[תש"א]] הגיעה מלחמת העולם השנייה לגבולות ברית המועצות. הגרמנים פתחו במלחמה נגד הרוסים, הרוסים הלכו ונסוגו לאחור, ומליוני תושבים נאלצו לעקור מבתיהם ולברוח הרחק, אל תוך רוסיה. 

כמו שאר האזרחים, גם ר' צבי, אשתו וילדם , ברחו מהעיר פולטבה. הנסיעה הייתה ברכבות ונמשכה על פני שבועות ארוכים. מידי פעם הייתה עוצרת הרכבת, והיה יורד כדי לחפש אוכל על מנת להמשיך ולהתקיים.

כבר היה פעם אחת שהפסיד את הרכבת, אך בסופו של דבר, בדרך-לא-דרך מצא את אשתו והילד, והמשפחה התאחדה מחדש . 

בדרכם הארוכה עצרו גם בעיר 'אורג'יניקידזה' שבאינגושיה. הם החליטו לרדת בעיר זו, ולנסות להתמקם שם עד סיום המלחמה. עד מהרה השתלב ר' הירשל בעבודה בבית חולים שדה צבאי שהיה מסונף ל'ללנינגרדסקיה אקדמיה'. בשנת תש"ג, כאשר [[בית רפואה|בית הרפואה]] עבר לסטלינאבאד (דושנבה), עברו גם הם לשם. 

ביום שבת, כ"א בטבת תש"ה, נולד לר' הירשל וסוסיא בנם השני, ר' משה שיחי'. ר' מוטל סייע בהסקת בית היולדת, וכמו כן השיג מוהל לשבת, והברית נערכה בעתה.

===בסמרקנד===
לאחר סיום המלחמה, לר' הירשל נודע כי ב[[סמרקנד]] נמצאים חסידים רבים שהשיגו פספורטים פולניים מזוייפים, באמצעותם ניתן היה לצאת מבעד למסך הברזל. רק לאחר השתדלויות רבות, הצליחו הזוג לרנר להגיע ל[[סמרקנד]] בעיצומה של שנת [[תש"ו]].אולם בסופו של דבר הוא לא הצליח לברוח מ[[רוסיה]], ונשאר שם כ30 שנה.

ב[[סמרקנד]] כבר לא יכול היה ר' הירשל להמשיך לעסוק במקצוע ההוראה, כיוון שלא ניתן היה להימנע מעבודה ב[[שבת]] במקצוע זה. משום כך החל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות, כגון סבלות. ה 

באותה תקופה משפחתו הייתה במצוקה כלכלית כמו שאר הפליטים שמילאו את סמרקנד. 

בביתו של ר' הירשל לרנר התקיימו לעיתים תכופות מאוד המניין של חסידי חב"ד באזור. בביתו היה אף גם [[מקווה]] טהרה (לאנשים) אם אפשרות לטבול לפני התפילה. 

===בארץ ישראל=== 
בשנת [[תשל"ב]] זכה ר' הירש להגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, והתגורר בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי.

ב[[חודש תשרי]] הראשון לאחר יציאתו מרוסיה, תשל"ג, נסע לראשונה לרבי, באותה תקופה כלתו הייתה לפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, זה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה. 

בארץ, במשך כ-‏10 שנים, היה הולך מידי [[שבת]] למושב "ערוגות" לארגן שם מניין תפילה.בימי החול הוא היהזיכה את תושבי המקום בהנחת תפילין, ודואג לקבוע מזוזות כשרות על פתחים רבים. 

נפטר ביום [[ל' בניסן]], ראש [[חודש אייר]] [[תנש"א]]. 

==משפחתו==
* בנו הרב ד"ר [[יעקב לרנר]] - חסיד חב"ד מדען פיזיקאי מפורסם, בשנים האחרונות הפך למפורסם גם בזכות ריקודיו בשמחות אנ"ש.

* בנו הרב [[משה לרנר]] - חסיד חב"ד מקרית מלאכי מדען בתחום החשמל.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1009 נס בפריצת מסך הברזל] - סיפורים וזכרונות על הרב לרנר מפי נכדתו אתר [[שבועון בית משיח]]

{{מיון רגיל:לרנר, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת לרנר]]