עריכת הדף "שיחות רש"י"

'''שיחות רש"י''' הם השיחות שאמר הרבי בין השנים [[תשכ"ה]] - ?, העוסקות באחד מ[[פירוש רש"י|פירושי רש"י]] ב[[פרשת השבוע]]. במהלך השיחה מקשה הרבי על רש"י כמה וכמה שאלות, ואחר כך מתרצם אחת לאחת בפשטות גאונית, על-פי הכללים של לימוד רש"י.

ברוב השנים, פרסם הרבי מראש קודם ההתוועדות את ה'[[דיבור המתחיל]]' של אותו רש"י שיתבאר בהתוועדות היום.

==רקע==
ב[[ו' תשרי]] תשכ"ה, [[הסתלקות|נסתלקה]] [[הרבנית חנה]] אם [[הרבי]]. לרב [[יוסף וינברג]] כאב הדבר מאוד, כי הרבנית היתה מקשיבה כל שבוע ל[[שיעורים בספר התניא|שיעורים בתניא]] שהיה מוסר כל שבוע ב[[רדיו]]. בשל כך, עלה לו רעיון לבקש מהרבי ש[[התוועדות עם הרבי|יתוועד]] '''כל''' [[שבת]] (לא כפי שהיה עד אז, שהייתה התוועדות רק ב[[שבת מברכים]]), וכך הוא יחזור בשיעורו בקביעות נקודות מהשיחה, לעילוי נשמת הרבנית.

ב[[חול המועד סוכות]] [[כתיבה לרבי|כתב]] על כך הרב ווינברג לרבי, תשובת הרבי היתה: {{ציטוטון|ת"ח ת"ח על הענין ועל ההודעה אודותו. והרי בכ"ע מצפה כל אחד לעניין של נח״ר, בפרט בעת כו'}}. הרבי מתח קו על המילים במכתב הרב ווינברג {{ציטוטון|אולי היה}}, וסימן חץ וכתב ש{{ציטוטון|כדאי לסדר}}. כמו כן הקיף בעיגול את המילים {{ציטוטון|במשך
השנה}}, והוסיף על מכתבו ב[[כתב יד קודש]]ו: {{ציטוטון|וזה מחזק סברתי להתועדות - בלי־נדר - בשבת קודש, על כל פנים בקיצור בכמות}}.

בהמשך מכתבו משל הרב ווינברג, הוא כתב שאין לו מספיק תקציב בשביל להאריך את זמן השידור ברדיו ולמסור את שיחות הרבי. על כך - הקיף הרבי בעיגול את המילים {{ציטוטון|וההוצאות הכרוכות בזה}}, וכתב: {{ציטוטון|מחצה עלי}}!

ואכן, מיד לאחר [[חודש תשרי]], בשבת [[פרשת נח]] "מתחיל{{הערה|מתוך שלשלת היחס בהקדמה ל[[היום יום]]}} לבאר (בכל שבת קודש) פירוש רש"י (על התורה) ע"פ "פשוטו של מקרא", ו"יינה של תורה" שבפרש"י"{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf מתוך חוברת "דעם רבינס קאך"], [[ועד חיילי בית דוד - 770]]}}.

==בחירת השיחה==
בהתחלה - משנת תשכ"ה, נהג הרבי לומר את פירושו על הדיבור המתחיל הראשון והאחרון של הפרשה, ללא הבדל בין רש"י ארוך לקצר, תמיד הייתה זאת שיחה ארוכה עם המון ביאורים.

לאחר תקופה מסויימת{{לדייק}}, רצה הרבי להפסיק עם אמירת שיחות אלו, אך בא אליו יהודי בשם יוסף וולדמן....

==מבנה==
את השיחה הרבי פותח בסדרה ארוכה של שאלות, ובמהלכן מקיף את הפירוש מכל צד: שואל עליו בין 8 ל-20 קושיות (!), משווה את הדברים עם מקורם ב[[גמרא]] וב[[מדרש]], עם דברי רש"י במקומות אחרים בפירושו ועם דעות מפרשים אחרים; דן בתוכן הפירוש ונושא ונותן בדברי פרשני רש"י העיקריים.

אחר כך הרבי, מדייק בכל פרט בכל תיבה - החל במלים שהעתיק רש"י מן הפסוק ב"דיבור המתחיל" ועד ב[[מראי מקומות|מראה-מקום]] המדוייק אם צויין בפירושו. לאחר הפסק של שירת [[ניגון]] (כמובן בהתוועדות), פותח באמירת התשובה. לרוב, התשובה היא פתיחת כיוון הבנה חדש, שעל ידו עונה על כל הפרטים.

==בן חמש למקרא==
בשיחות אלו, הרבי תמיד מתעכב על כך, שרש"י אינו מביא את פירושו באופן שרק חכם גדול יכול לעמוד על עומקו ולהבינו היטב. אלא אפילו ילד ש"בן חמש שנים למקרא", יכול להבין (על סמך מה שכבר למד בעבר) את הפירוש ולענות על כל התמיהות שמתעוררות לפעמים.

להבנה של ה"בן חמש שנים למקרא", יש מעלה לגבי ההבנה של מבוגרים יותר. כי מכיון שהוא למד בינתים רק את המקרא{{הערה|לפי הנהוג פעם, שעד גיל עשר למדו רק מקרא.}}, ולכן מוחו נקי מאופני לימוד של ספרים אחרים, ופנוי ללימוד על פי הפשט. הבן חמש שנים גם שואל הרבה על הפשט של הכתוב, דבר שלא שמים לב אליו מבוגרים יותר{{הערה|[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 ראה מעיינותיך]}}.

==רקע==
קיים?

==כללי רש"י==
{{ערך מורחב|כללי רש"י}}

==רשימת שיחות הרש"י==
===בראשית===
;בראשית

;נח

;לך לך

;וירא
===שמות===

===ויקרא===

===במדבר===

===דברים===