עריכת הדף "מוצאי שבת"

'''מוצאי שבת''' הינו זמן בו נוהגים יהודים בכלל ו[[חסיד]]ים בפרט לערוך את סעודת '[[מלווה מלכה]]' - 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' (סעודתו של דוד המלך), ועל סעודה זו נאמר שנוהגים לספר בה סיפור של [[הבעל שם טוב]]. בסעודה זו הרבי מקפיד ליטול ידיו ולאכול בה פת.

בשנות נשיאותו של [[הרבי]], הפך [[מוצאי שבת]] לזמן בו היו מתבצעים בדרך כלל ה[[חוזר|חזרות]] על השיחות שהרבי אמר במשך [[התוועדות]] השבת, כדי להעלות את הדברים על הכתב. בשנה שלאחר האירוע שהחל ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]], [[התוועדות]] השבת הקבועה של הרבי עברה למוצאי שבת, עד לקיץ [[תשל"ט]], אז חזר הרבי לקיים את ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה.

==הוצאת כסף==
בשיחות וכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|1=התמים חוברת ז' חלק ב' עמוד 738. ועוד.}} מצינו מספר אזכורים בנוגע להקפדה שלא להוציא כסף במוצאי שבת, אפילו לא לצרכי הבית. והרבי אף העיד ש"אדמו"ר מוהרש"ב, לא היה נותן מעות במוצאי שבת להוצאות הבית... שיש מקור לדבר בהנהגות רבי יהודה החסיד{{הערה|ראה ספר חסידים סימן קכא.}}.

יחד עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא הייתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת{{הערה|ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.}}.

==פיוטים למוצאי שבת==
בקהילות רבות נהוג לשיר במוצאי שבת את הפיוט 'אל תירא עבדי יעקב', המסודר על פי סדר האל"ף-בי"ת.

מנהג זה מוזכר רבות בכתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, עם ביאור ופירוט רחב על הקשר בין הפיוט למוצאי שבת, אך בפועל לא נתקבל המנהג לנגן אותו אצל חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf סקירה על הפיוט בכתבי רבותינו נשיאינו], בתוך תשורה, כסלו תשע"ט.}}.

== ראו גם ==
*[[הבדלה]]

{{שבת}}
{{קצרמר|חגים ומועדים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]