עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן ל"א"

{{תניא}}
'''פרק ל"א''' של [[אגרת הקודש]] מבאר את ענין גלות ה[[שכינה]] שנגרם על ידי שנאת חינם. 

==מבוא לפרק==
בפרק זה יתבאר מעלת דיבוק חברים ומעלת האהבה בין יהודים וממשיל זאת רבנו ללב ואברים שהשכינה היא כנסת ישראל נמשלה ללב ואילו יהודים בני ישראל נמשלים לאברי הגוף ואם יש קלקול בחיבור האברים דבר זה משפיע על זרימת הדם לאברים.


==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ל"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ל"א}}}}

==סיכום הפרק==
שמות ישראל נמשלו לאברי השכינה והשכינה עצמה היא הלב של כללות כנסת ישראל. כשם שהלב מוליך חיים ודם לכל האברים ואם חס ושלום אבר אחד יש בו איזה קילקול והוא לא מוליך את הדם ורוח חיים לכל האבריעם הנוספים הרי האדם חולה ונמצא בסכנה. כך כל נשמות ישראל צריכות להיות מאוחדות ומקושרות וביחד מתקשרות בשכינה לקבל השפעה וחיות ממנה.

לכן כתוב אתם נצבים כולכם היום. וזהו הסיבה לחורבן בית המקדש השני.

==מושגים יסודיים בפרק==
*[[שכינה]]
*[[לב]]
*[[אברים]]
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ל'|פרק ל']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ל"ב|פרק ל"ב]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]