עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן ט"ז"

{{תניא}}
'''פרק ט"ז''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי גם כאשר הוצאות ה[[פרנסה]] התצמצמו, על האדם לתת [[צדקה]] לעניים שאין להם אפילו ממון לאכול, ועל האדם להקדים את צרכיו הבסיסיים של ה[[עני]] למותרותיו הוא.

==מבוא לפרק==
אגרת זו נשלחה לקהילה מסוימת שהוכתה בפרנסתה והחלה מתוך הכרח לקמץ בנתינת הצדקה. והרבי מעורר אותם להמשיך לתת צדקה ובהרחבה.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט"ז}}}}

==סיכום הפרק==
ליתן ביד מלאה ועין יפה לכל הצטרכות ההכרחיים האביונים אשר ענייהם נשואות אלינו ואם אנו לא נרחם מי ירחם:

ולא אמרו חייך קודמים רק כשביד אחד קיתון מים המספיק רק לאחד אבל כשביד אחד יש מחסור בבשר ויין וכל מיני תענוגות ואצל השני חסר לחם לפי הטף ועצי הסקה בקרה בוודאי שאין חייך קודמים לחיי אחרים.

ועוד שלא יזדקק המקמץ מהצדקה לידי צדקה וכן כולם זקוקים לרחמי שמים ועוד שאנו מאמינים שהצדקה היא כהלוואה להקדוש ברוך הוא והעיקר שלא יבוא חס ושלום לידי עונש על כך.

==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4765/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ז|פרק י"ז]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]