עריכת הדף "קבלת עול מלכות שמים"

'''קבלת עול מלכות שמים''' היא יסוד קיום ה[[תורה]] ב[[נפש]] האדם, ב[[שלושה לבושים|מעשיו דיבוריו ומחשבותיו]]. זמן הקבלת עול הוא ב[[קריאת שמע]], שחרית וערבית.

==יסוד עבודת השם==
{{ציטוט-צף|קבלת עול מלכות שמים והתמימות של יראת שמים - המה המפתחות הפותחים את כל מנעולי הדלתות של ההיכלות למעלה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמוד ערב}}
תחילת עבודת השם היא לגדור את הכוחות והחושים, וכאשר האדם מתרגל להיות בעל הבית על עצמו ועל כוחותיו, יכול הוא להחליט מה לעשות איתם ועבור מה להשתמש עמם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד עדר.}}.

טעם נוסף לכך שקבלת עול היא היסוד ב[[עבודת השם]] שרק עליה ניתן לבסס את העבודה על פי השכל וההבנה ובאמצעות הרגש, היא מכיון של[[יהודי]] מצד עצמו אין כח לעמוד כנגד ה[[יצר הרע]], כדברי חז"ל: "אלמלא הקב"ה עוזר אין יכול לו", את העזרה מ[[הקדוש ברוך הוא]] אפשר לקבל רק על ידי העבודה באופן של קבלת עול, ובלא זה - [[היצר הרע]] יפריע להשגת התורה.

לכן ב[[חג השבועות|מתן תורה]] שאז הפכו בני ישראל לעמו של הקדוש ברוך הוא - התחלת המעמד היתה דווקא באופן כל 'כפה עליהם הר כגיגית' ובהקדמת נעשה לנשמע, בקבלת עול. כיון שעדיין לא ידעו כלל במה מדובר, הרי מובן שלא היה יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, אלא קיבלו את התורה מצד קבלת עול ואחר כך באו לידי הבנה והשגה.

עם זאת, יש לדעת שקבלת עול בלבד אינו מספיק. יש צורך להשתדל שגם ה[[שכל]] יבין שצריך לעבוד את השם, שהרי "כל [[חלב]] לה'" - כל הדברים הטובים ביותר צריכים לתת לקדוש ברוך הוא, והיכן יש להאדם דבר טוב וערב יותר מאשר השכל? ובמילא צריכים גם את השכל לשעבד ל[[אלוקות]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תשי"ג]}}.


===פרק מ"א לפני התפילה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}
ענינה של יראה תתאה וקבלת עול כיסוד בעבודת השם, מוסבר בתחילת פרק מ"א בתניא.

שבכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"א איגרת ג'תשכ"ד, [[אגרות קודש]] חלק י"ד איגרת ה'שכא ועוד.}} הורה הרבי לנערי [[בר מצווה]] שמתחילים את עבודת השם שלהם, ללמוד ו[[שינון בעל פה|לשנן בעל פה]] מידי יום את תחילת הפרק (עד תיבת 'המלך' בתחילת העמוד השני של הפרק) לפני תחילת [[הנחת תפילין]] - בתחילת סדר עבודת השם של כל יום.

===מתוך שמחה===
על אף שהתנועה הנפשית של קבלת עול לא מתקשרת בדרך כלל עם שמחה, מדריכה תורת החסידות שצריך להרגיש בזה את השמחה.

ברובד הפשוט ביותר, הסיבה לכך היא שכפי שעל כל שאר עניני עבודת השם נאמר "עבדו את השם בשמחה", כך גם בנוגע לפרט זה שנכלל אף הוא בעבודת השם, וכל הטעמים שנאמרו על החשיבות לעבודת השם מתוך שמחה דווקא, מתאימים גם לסוג עבודה זו.

הדרך לשלב בין התנועות השונות בנפש, היא על ידי התבוננות של היהודי בזכות העצומה שהוא זוכה להיות עבד של הקב"ה{{הערה|ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 250.}}.

===בלימוד התורה===
על אף שרובה של עבודת ה'קבלת עול' היא במעשה דווקא, כפי המשמעות הפשוטה של 'עול', שמכריח את הבהמה בכח המעשה - לעשות את מה שברצון האדון, שייך הענין של קבלת עול גם בלימוד התורה, ללמוד בגלל שחובה ללמוד, ולא בגלל שיש לאדם רצון ותענוג ללמוד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רעח.}}.

==התכלית של עבודת השם==
[[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר שעיקר התכלית של עבודת השם הוא להגיע למצב כזה שאדם מצליח לשעבד את כל כוחותיו וחושיו בדרגה הגבוהה ביותר של קבלת עול, 'הנחה עצמית', שיהיו משועבדים לחלוטין לעבודת השם, ושהאדם יהיה בעל הבית על עצמו לעשות אך ורק את רצון השם{{הערה|לקיוטי דיבורים חלק א' עמוד 286, חלק ב' עמוד 696.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]