עריכת הדף "אוהל אברהם"

'''אוהל אברהם''' הוא אוהל בן ארבעה פתחים שהקים [[אברהם אבינו]] ב[[מדבר]] [[באר שבע]]. באוהל [[הכנסת אורחים|אירח]] אברהם את כל עוברי הדרכים, ונטע בלבם את ה[[אמונה]] ב[[אחדות ה'|ה' אחד]].

==בתורה==
המקור לאוהל זה, נמצא בתורה בפסוק: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם|מקור=בראשית כ"א ל"ג.}}

בפסוק זה [[מחלוקת|נחלקו]] ה[[אמוראים]] [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], למה הכוונה שאברהם "נטע אשל": אחד סובר שהוא פרדס עצים; והשני סובר שזהו פונדק - אוהל{{הערה|רש"י על הפסוק}}.

במדרש רבה{{הערה|נ"ד, ו'.}} מובאת מחלוקת שונה מעט מזו: לדעת [[רבי יהודה]] הכוונה ב'אשל' -פרדס הוא, שהמאכלים שאברהם הגיש באהלו, היו מהגדלים בפרדס: תאנים, ענבים ורימונים. ולדעת [[רבי נחמיה]], הכוונה באשל - פונדק היא, שאברהם האכילם בדברים העשוים בידי אדם: עיגולי דבילה{{הערה|עיגול גדול מתאנים מרוסקות.}}, ביצים ו[[יין]].

בפירוש המילה '''"אשל"''' ישנם שלוש הסברים{{הערה|מדרש לקח טוב, בראשית כ"א ל"ג א'.}}:
#[[רבי יהודה]]: שכל מה שהאורח היה '''שואל''' - מבקש, אברהם היה מביא לו.
#[[רבי נחמיה]]: שאברהם היה '''שואל''' את אורחו, ומציע לו הרבה סוגי מאכל.
#רבנן: '''אשל''' [[ראשי תיבות]]: [[אוכל|'''א'''כילה]] '''ש'''תיה '''ל'''ויה - שלושת הדברים שהציע אברהם לאורחיו באוהלו{{הערה|כפי שרואים אצל ה[[מלאכים]] שהתארחו אצלו, שהציע להם [[מים]], [[לחם]], [[בשר]], חמאה ולבסוף לווה אותם.}}.

==פרסום אלוקות==
אוהל אברם, היווה אמצעי לפירסום [[אלקות]] ו[[אחדות השם]] בעולם. כפי שאומר הפסוק{{הערה|בראשית, כ"א ל"ג.}}: {{ציטוטון|וַיִּקְרָא '''שָׁם''' בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם}} - שדוקא באמצעות האוהל שלו, הוא פירסם אלוקות.

ואומרת על כך ה[[גמרא]]{{הערה|סוטה, י' עמוד א' למטה.}}: {{ציטוטון|אל תקרי "ויקרא" אלא "ויקר'''י'''א"}} - שאברהם לא רק שקרא בעצמו בשם ה', אלא הוא גם "הקריא" - דאג שכל העולם יקרא בשם ה'. וזאת על ידי שבאמצע המדבר, היו באים הרבה [[עובדי כוכבים]]. והיו אוכלים ושותים, וקמים ומברכים אותו (את אברהם). ואז היה אומר להם אברהם: {{ציטוטון|וכי משלי אכלתם? והלא משל אלוקי עולם אכלתם! הודו ושבחו למי שאמר והיה העולם!}} כלומר, ה' הביא לכם את האוכל ואליו עליכם לשבח.

באם היו האורחים מקבלים את דבריו ומברכים לה', היה אברהם שולחם בלא תשלום. אך אם היו מסרבים לקבל את דבריו על ה', היה אברהם דורש מהם תשלום גבוה (בהתאם לתנאיי המדבר) על מה שאכלו ושתו לשובע, ומיד היו חוזרים ומברכים את שמו של ה'.

הרבי מבאר{{הערה|ליקוטי שיחות חלק ט"ו, פרשת וירא, שיחה ג.}}, מה פעל אברהם בכך ש'''הכריח''' את ה[[עובדי גילולים]] לברך את שם ה' למרות שלא האמינו בכך: גם ל[[בני נח]] יש את הכח להבין שה' הוא הבעל הבית על ה[[עולם]]. רק שלפעמים יכולה להיות שכבה חומרית המונעת מהם הבנה זו, וכדי [[ביטוש|לשבור]] את החומריות הזו, צריכים להכניס אותה למצב של לחץ על ידי צעקה או בדרך אחרת. ולכן כאשר האורחים סירבו להאמין בה', היה אברהם מכניס אותם ללחץ של התשלום, וכך שובר את המעטה החומרי שלהם, ואכן, מידלאחר מכן כבר היו מודים ומשבחים לה'.

{{הערות שוליים}}