עריכת הדף "נח"

{{בעבודה}}
'''נֹחַ''' הוא הדמות הראשית בסיפור [[המבול]] ב[[ספר בראשית]]. קורותיו מסופרים בסיום [[פרשת בראשית]] ובפרשה הקרויה על שמו, [[פרשת נח]].

נח היה בנו של למך בן מתושלח והוא היה דור עשירי ל[[אדם הראשון]]. לנח היו שלשה בנים: שֵׁם, חם ויפת. הוא חי 950 שנה, שהחלו בשנת א'נ"ו והסתיימו בשנת ב'ו'.

לאחר המבול, נח ובניו הפכו לאבות האנושות כולה, ונצטוו ב[[שבע מצוות בני נח]].

==אודותיו==
===לידתו===
{{ציטוט|תוכן=וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן.
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'.|מקור=
בראשית ה, כ"ז-כ"ח|מרכאות=כן}}
מפרש [[רש"י]], שעד שבא נח לעולם והמציא את כלי המחרישה, הארץ היתה מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים בה חיטים, משום הקללה שקולל [[אדם הראשון]] לאחר [[חטא עץ הדעת]]. כשבא נח, אמרו אנשי דורו "זה ינחמנו", יניח ממנו, את קללת הארץ{{הערה|גם בהמשך הפרשה מתואר נח כ"איש האדמה" כחלק מעיסוקו זה}}.

כשמלאו לנח חמש מאות שנה, נולדו לנח ולאשתו נעמה, הבנים שֵׁם חם ויפת. התורה מונה אותם בסדר זה, אף שיפת היה הגדול, כדי לציין תחילה את שם שהיה צדיק ונולד מהול וש[[אברהם אבינו]] יצא מזרעו{{הערה|בראשית רבה, הובא ברש"י}}.

===צדקותו===
דורו של נח השחיתו את דרכם ומילאו ידיהם חמס וגזל, שפיכות דמים ובלבול חיי משפחה, ואף החיות השחיתו את דרכם. אך "נֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'{{הערה|בראשית ו, ח}}.

התורה מתארת את נח כ"צדיק בדורותיו": {{ציטוט|תוכן=אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ|מקור=בראשית ו' ט'|מרכאות=כן}}
יש מחכמי ישראל{{הערה|ריש לקיש בגמרא סנהדרין קח, א, הובא ברש"י}} שפירשו זאת לשבח, שאילו היה חי בדור צדיקים היה צדיק יותר. אך יש שפירשו זאת לגנאי, שלפי דורו הנפשע היה נחשב לצדיק, אך אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום{{הערה|דעת רבי יוחנן שם. ב[[ספר הזוהר]] מפרט שלושה דורות של צדיקים שלעומתם נח אינו נחשב לכלום: דורו של אברהם, דורו של משה ודורו של דוד.}}.

המפרשים מדגישים את ההבדל בין הכתוב על נח "את האלוקים התהלך נח", לבין הכתוב על אברהם "אשר התהלכתי לפניו"{{הערה|בראשית כד, מ}}. ומבארים שנח היה צריך סיוע מה' בעבודתו, לא כן אברהם שהתהלך בדרך ה' בכוחותיו שלו.

המדרש גם מדגיש את השוני בין השניים בכל הנוגע להשפעה על בני דורם. כאשר נח מקבל את הידיעה על המבול, לא נכתב על ניסיון להציל אחרים או להזהירם. אברהם, לעומתו, יוצא מגדרו כדי לנסות ולהציל אחרים, ודוגמה קיצונית לכך היא סיפור סדום ועמורה.

==נח והמבול==
{{ערך מורחב|המבול}}
המבול היה האירוע העיקרי בחייו של נח. ב[[פרשת נח]] מספרת התורה על התנהגותם הבלתי מוסרית של אנשי הדור, כאשר "מלאה הארץ חמס". ה' החליט להשמיד אותם במבול, ולהשאיר את נח ואת בני משפחתו בחיים, בגלל צדקותו של נח, יחד עם חיות, בהמות ועופות מכל מין (שבעה זכרים ושבע נקבות מן המינים הטהורים, וזוגות מן המינים הטמאים). לשם כך, ה' ציוה על נח לבנות את [[תיבת נח]].

===תיבת נח===
{{ערך מורחב|תיבת נח}}
חז"ל מסבירים שצורת ההצלה של נח, על פי ציווי ה', על ידי תיבה שבנייתה ארכה 120 שנה, הייתה על מנת להזהיר את יושבי הארץ מפני העונש הצפוי אם לא יחזרו ב[[תשובה]].

ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים במרכיבי ובמידות התיבה, נח אכן קיים את הציווי בדיוק מושלם, ועסק בבניה במסירות. התיבה כללה שלוש קומות; הקומה העליונה עבור בני האדם, הקומה האמצעית עבור בהמות חיות ועופות, וקומה התחתונה עבור המזון כשבמהלך המבול שימשה לאכסון האשפה.

לאחר שנות בניית התיבה, נכנס נח וכל אשר איתו אל התיבה בבוא המועד הנקוב. וכעבור שנה - עם תום המבול - יצא אל הארץ החריבה.

==לאחר המבול==
לאחר שיבשה הארץ, ציווה ה' לנח ולבניו לצאת מן התיבה, הם ושאר החיות שבתיבה, ולשוב לעסוק בפריה ורביה. נח בנה [[מזבח]] לה' והקריב עליו [[קרבנות]] לה'. ה' נשבע שלא ישוב להשמיד את העולם כפי שהשמיד את דור המבול. הקב"ה בירך את נח ובניו - שם חם ויפת, בברכת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" והחל לצוותם ב[[שבע מצוות בני נח]].

לאחר מכן מספרת התורה על פרשת שיכרותו של נח. נח נטע כרם, שתה [[יין]] והשתכר, ובנו חם גילה את ערוותו ושם ויפת עמדו וכיסוה כשפניהם אחורנית. לאחר שנח התפכח מיינו, הוא קילל את כנען, בנו של חם, כי "עבד עבדים יהיה לאחיו", ובירך את שם ויפת.

נח חי לאחר המבול, שהיה בשנת ה-600 לחייו, עוד 350 שנה ונפטר בגיל 950 שנה.

==בתורת החסידות==
==נשמתו של נח==
מבחינה רוחנית נח שייך לנשמות ישראל, שהם צאצאיו. ולכן אומרים בפסוקי [[זכרונות]] ב[[ראש השנה]] "וגם את נח באהבה זכרת", כדי להזכיר את אהבת ה' העצמית שהייתה לנח מצד עצמו - "מצד עצם מעלת נשמות ישראל"{{הערה|המשך תער"ב ח"א ע' תח. הדברים מצוטטים פעמים רבות בשיחותיו של הרבי}}.

==שמו של נח==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור ריש פרשת נח]}} שהשם נח הוא מלשון מנוחה, "נייחא דרוחא" שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. ומביא אודות כך את הפסוק האמור לגבי [[שבת]] "וישבות ביום השביעי" ותרגומו של הפסוק הוא, ונח ביומא שביעאה. ומה שהתורה אומרת  נח נח, פעמיים, הם "נייחא דעילאי" ו"נייחא דתתאי" שהם שני הבחינות שישנם בשבת, שבת תתאה ושבת עילאה. מי המבול מכונים בהפטרת פרשת נח{{הערה|ישעיה נד, ט}} "מי נח", משום שמי המבול טיהרו את הארץ ופעלו "נייחא דרוחא", מנוחה. וכן מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי על ידי ההתעסקות בבירור גשמיות העולם נשלמת הכוונה העליונה - [[דירה בתחתונים]] ונעשה "נייחא דרוחא" בעליונים ובתחתונים.

==מעשיו של נח==


==קישורים חיצוניים==
*[

{{הערות שוליים}}