עריכת הדף "משה פיינשטיין"

{{בעריכה}}
'''הגאון ר' משה פיינשטיין''' נולד ז' [[אדר]] שנת [[תרנ"א]]. נודע כאחד מחשובי גדולי הפוסקים בדורנו. עמד בקשר אמיץ עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] במאבקיו לשלימות התורה. זכה מספר פעמים לדון ולדבר בלימוד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א. נפטר בתענית אסתר - י"ג אדר תשמ"ו, ונקבר בעיר הקודש ירושלים.

== גדלותו התורנית ==
בילדותו למד אצל אביו שהיה גאון עצום, כבר בגיל עשר היה בקי בשלושת מסכתות הגמ' העוסקים בדיני ממונות. לפני הגיעו למצוות החל ללמוד בישיבת עץ החיים ב[[סלוצק]] אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בהיותו בן חמש-עשרה ייסד יחד עם קבוצה נוספת של עילויים את הישיבה ב[[שקלוב]] בראשות הגאון ר' פסח מקוברין. בהיותו בגיל 17 כבר היה בקי בש"ס ובגיל 19 כבר היה בקי באופן מפליא בד' חלקי השלחן ערוך.

בשנת [[תרע"ו]] עלה על כסא הרבנות בעיר מולדתו אוזדה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהתרת עגונות  ב[[תרפ"א]] התמנה כרב בעיירה לובאן עד שנת [[תרצ"ז]] בה הגיע לארצות הברית. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית החל לעמוד בראשות הישיבה תפארת ירושלים בניו-יורק, שם כיהן כראש הישיבה עד פטירתו.

גדלותו התורנית נודעה לרבים בעיקר בזכות תשובותיו הרבות בהלכה, לשואליו מכל קצווי תבל, תשובות אלו קובצו בסדרת הספרים 'אגרות משה' (8 חלקים) והפכו לנכס תורני, בנוסף לכך הוציא לאור דברות משה על הש"ס (15 חלקים), דרשות קול רם, דרש משה (3 חלקים).

== עסקנותו הציבורית ==
בחודש אדר שני תשכ"ט נתמנה לנשיא אגודת הרבנים בארה"ב, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטביות.

== קשריו עם אדמו"ר שליט"א ==
נפגש מספר פעמים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בר"ח [[ניסן]] תשל"ד ביקר הגאון ר' משה אצל הרבי ושהה כשעה ביחידות. בפגישה נכח גם הגאון ר' [[שמחה עלברג]] ז"ל. כשיצא הגר"מ מהפגישה לא הסתיר ממקורביו את התפעלותו מהשיחה התורנית העמוקה בה שוחח עם הרבי. וסיפר שדובר בענין ההלכה ש"חתן פטור מקריאת שמע" ועוד.

בין הגאון ר' משה לאדמו"ר שליט"א היה קשר מכתבים רצוף בנושאים הנוגעים בהלכה ובעסקנות. אף בסוגית הצורך בלימוד פנימיות התורה, התכתב הגאון ר' משה עם הרבי, במכתבו שאל הגאון ר' משה את הרבי בנוגע למה שגדולי הליטאיים דעתם הייתה שאין צורך בלימוד פנימיות התורה, בתשובותו ציין הרבי לכמה מפירושיו של [[הגר"א]] אודות החובה בלימוד פנימיות התורה, וכן לכמה מובאות נוספות.

לעתים רבות שלח מכתבי ברכה לרגל [[י"א ניסן|יום הולדתו]] של הרבי, מכתביו מלאים איחולים, הערכה והערצה לרבי.

במאבקיו של הרבי על שמירת היהדות פעמים רבות עמד בקשר עם הגאון ר' משה. בענין נסיעת האוניות הישראליות בשבת כתב לו הרבי שבטח ינצל את כח השפעתו באגודת הרבנים להקים קול מחאה על חילולי שבת בפרהסיה אלו, בענין זה דן הגאון ר' משה עם הרבי על האיסור שבנסיעה באונייות אלו.

במלחמה ל[[תיקון חוק מיהו יהודי]], עורר הרבי את הגאון ר' משה לפעול מתוקף תפקידו באגודת הרבנים בארה"ב, הגאון ר' משה אכן כינס אסיפה בענין בה מחאו על אי תיקון החוק, בהמשך למאבק זה כתב הגאון ר' משה מכתב חריף בו מוחה על הזלזול במאבק לאי תיקון החוק.

הגאון ר' משה העריך מאד את דעתו של הרבי בנושאים העומדים על הפרק, מספר פעמים כשנשאל אודות שאלות על הנהגה כשהפעילות לקירוב יהודים מתנגשת עם עולם ההלכה, הפנה שואלים אלו לרבי, באמרו: על שאלות כאלו צריך לענות יהודי שאוהב ישראל בצורה אין סופית ולאידך יהודי שאצלו ההלכה היא אין סופית.

תמך פעמים רבות ב[[עשרת המבצעיםמבצעיו]] מבצעיו הקדושים של הרבי, כאשר הרבי יצא ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]], החל הגאון ר' משה עצמו ללמוד את הרמב"ם כפי השיעור היומי לג' פרקים ליום. כשהרבי יצא במבצע [[אות בספר תורה]], הצטרף לכך הגאון ר' משה, ורכש אותיות עבור ועבור 50 מבני משפחתו. כשהרבי החל לעודד את [[תהלוכות ל"ג בעומר]] הצטרף לכך הגאון ר' משה, וקרא במכתב חם לעזור ולסייע לקיום התהלוכות.

גם בענייניו הפרטיים עמד הגאון ר' משה בקשר עם הרבי, לאחר ששמע על שיחתו של הרבי בדבר ההוראה להתחיל להניח תפילין דר"ת, עמד בקשר מכתבים עם הרבי בו דן עם הרבי על הנחת תפילין דר"ת, בסיום המכתב כתב הגאון ר' משה לרבי שבאם הרבי ימצא סופר מתאים שיכתוב לו תפילין אלו הוא יתחיל להניחם מחדש, הסופר ר' אליעזר זירקינד שעמד בקשר עם הרבי והגאון ר' משה נבחר למטרה זו, הוא קיבל מהגאון ר' משה מספר הוראות בנוגע לכתיבת התפילין והביא להגאון ר' משה תפילין חדשות דר"ת אותם הוא החל להניח.


==קישורים חיצוניים==
[http://chabad.info/images/update/340.pdf מסכת קשריו עם הרבי, מתוך האנציקלופדיה "שמן ששון מחבריך"]

[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]