עריכת הדף "מאיר שלמה ינובסקי"

{{לעריכה|סיבה=לא אנצקלופדי, חסר קישורים פנימיים}}
[[קובץ:הרב מאיר שלמה ינובסקי.jpg|ממוזער|הרב מאיר שלמה ינובסקי]]
הרב '''מאיר שלמה הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. [אגב, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור ב[[ארץ הקודש]] ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי].}} ינובסקי''' היה רבה של העיר [[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]], אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של [[הרבי]]. בנם של הרה"ג [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל ליב הלוי ינובסקי]] - ראש [[כולל חב"ד]] בעיר רומנובקה - והרבנית בילא רבקה, בתו של הרה"ג הרב [[אברהם דוד לאוואט]].
==תולדות חיים==
הוא היה רב ברומניה.
נשא לאשה את הרבנית [[רחל ינובסקי]] בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה של [[דוברינקה]] שעל ידי ניקולייב. לאחר חתונתו דר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום [[כ"ח טבת]] [[תר"מ]].

זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'[[יושבים]]' (זיצערס{{הערה|כך היה הסדר באותם ימים, מיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי לתקופת מה}}) שישבו ולמדו תורה עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]].

לאחר שחזר מהרבי המוהר"ש, התגורר בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל '[[שער הכולל]]' רבה של [[ניקולייב]] - עד פטירתו (ב[[ח"י אלול]] [[תר"נ]]), והוא גידלו וחינכו כבן.

ר' מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

אביו הרב ישראל לייב נפטר בשנת [[תרמ"ד]], 

בשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) ליב, בתרס"א נפטר הבן ממחלת הטיפוס ל"ע. והדבר גרם לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו [[אדמו"ר הרש"ב]] (בט' [[ניסן]] תרס"א) מכתב תנחומין{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד רנ"א}}.
 
=== רב בעיר ניקולייב ===

טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

==אודותו==

הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "[[רחמנא דעני]]". (הניגונים מופיעים ב[[ספר הניגונים]] וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז). וכן [[ניגון ר"ג]].

רבי מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס –מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא היתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]]. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - פרק י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מידי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.

==הסתלקותו==
הסתלק ביום [[כ"ג באלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|מקובל היה לחשוב שנפטר בשנת [[תרצ"ז]] אולם לאחרונה התגלה שהסתלקותו היתה בשנת תרצ"ג: ביומן מ[[חודש תשרי]] תרצ"ג, כותב הרבי אודות ניגון אדמו"ר מהר"ש ומקורו, ובתוך הדברים מזכיר "שלמדתיו מאא"ז שליט"א". ומזה שבתרצ"ג עדיין היה בחיים בעלמא דין. ובאגרת הרב ר' שמואל שניאורסאן (דודו של הרבי, שהיה גם הוא חתנו של הרב מאיר שלמה ינובסקי) שנתפרסמה ב"כפר חב"ד" (גליון 718, עמ' 112), מתאריך "ערב יום הכפורים תרצ"ד", נכתב: "היתה לי אבדה גדולה, כי חותני הרה"ג [רבי מאיר שלמה] נפטר שבוע קודם ר"ה העבר, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, והוא היה איש צדיק באמת, ה' ינחמנו בתוך אבלי ציון וירושלים, ויאמר לצרותינו די, וזכותו יגן
עלינו ". מאגרת זו נתברר באופן מוחלט אשר שנת פטירת הרה"ג רמ"ש היא [[תרצ"ג]] (וכך גם נכתב בבית חיינו גליון 104 ע' 29). ועל פי זה יש לתקן גם בהספרים: תולדות לוי יצחק, ימי מלך, ימי חב"ד. ועוד).}} בניקולייב. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו חתנו הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] לרבה של ניקולייב.

אשתו הרבנית [[רחל ינובסקי|רחל ינובסקי]] נרצחה על ידי הנאצים בשואה ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]].

==נכדו הרבי== 

[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב. בבית זה הכניסו את הרבי בבריתו של אאע"ע]]
בהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, [[הרבי]], בי"א [[ניסן]] שנת תרס"ב.

ברית המילה התקיימה ביום ח"י [[ניסן]] ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של ר' אביו לוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק ב' עמ' 337 וב"ימי מלך" חלק א' פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]] [[שו"ב]] מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לאמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}. 

[[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי ה[[קיץ]], וזוגתו הרבנית מרת רחל, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך יומן שכתב הרבי בעצמו}}. 

[[הרבי]] לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "[[רחמנא דעני]]", ביום [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגיע הרה"ת ר' [[יהודה לייב ראסקין]] לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, הרבנית זיהתה מיד, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}.

=== שמו - מאיר שלמה ===
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג [[אלול]] - [[תשמ"ט]] ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה":
"... וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש, ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיוצא בזה.

אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'."

בכמה התוועדויות{{הערה|ראה התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ד' עמוד 438, התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד' עמודים 350. 354. ועוד}} נוספות הזכיר הרבי את צירוף שמות סבו, ובהערה למכתב כללי{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"א]] חלק ב' עמוד 877}} מזכירו הרבי בתואר 'הרב הצדיק'.

פעם פנה [[הרבי]] להרה"ת ר' [[דובער יוניק|מאיר שלמה יוניק]], הצביע לעברו ואמר בחיוך: מסתמא וויסטו אז דו ביסט א נאמען נאך מיין זיידען {תרגום חופשי: מסתמא הנך יודע שאתה נקרא על שם הסבא שלי}. כשהרבי אמר "מיין" {שלי} הרבי הצביע על עצמו.

[[הרבי]] נוהג לומר אחריו "קדיש" ביום פטירת סבו.

==תמונתו==
[[קובץ:תמונה טעות על הרב יאנובסקי.jpg|ממוזער|הפרסום בבית משיח על התמונה שהתגלתה כשגויה]]
[[קובץ:הבהרה על התמונה.jpg|ממוזער|הבהרה בעיתון בית משיח על פי עדות הרב שמשון חריטנוב, שהתמונה שהתפרסמה לא נכונה]]
תמונתו של ר' מאיר שלמה{{הערה|מופיעה בראש הערך}} - נמצאה בדירת בתו [[הרבנית חנה]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז|ז]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" (זהו הסבא). 

לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]] - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב{{הערה|בשם הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]].}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "[[צדיק למלך]]".

===התמונה השגויה===
ב[[שבועון בית משיח]] התפרסמה תמונה אחרת, אך לאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי עדות הרב [[שמשון חריטונוב]] שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי.

==משפחתו==
*'''אשתו''': הרבנית [[רחל ינובסקי]], בת הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דוברינקה.
* '''בתו''': [[הרבנית חנה]], אשת ר' לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקרטינוסלב - אמו של [[הרבי]].
*'''בנו''': ישראל ארי' לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].
*'''בתו''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.
*'''בתו''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.

== קישורים חיצוניים==
* [http://www.scribd.com/doc/12803930/- קונטרס על פועלו וחייו של הרב ינובסקי], את"ה אהלי תורה.
*[[ניגון ר"ג]] בספר הניגונים - [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]].
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{מיון רגיל:ינובסקי, מאיר}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]