עריכת הדף "הושענות"

'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את הבימה עם [[ארבעת המינים]] כל יום במשך [[חג הסוכות]], ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].

==בבית המקדש==
היו כל יום הולכין וכורתים עצי [[ערבה]] גבוההים קצת יותר מ[[מזבח החיצון]], בעיר מוצא (תחת [[ירושלים]]). את הערבות שקטפו, היו זוקפים על המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.

ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.

ב[[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.

==מנהגי חב"ד==
*מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]] אומרים את הושענות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי [[תפילת מוסף]].

*בחרוזים שאומרים הקהל וה[[חזן]] בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות [[ס]] - [[ע]] ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.

*מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שה[[שליח ציבור]] מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך.

*מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, ולסיים הסיבוב באמירת האות [[ת]]{{הערה|ספר המנהגים}}.

*כשאחד מימי החג חל ב[[שבת]], אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.

==מנהגי הרבי==
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
*בשנים הראשונות החזיק את ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ביד אחת וביד השניה את הסידור; ובשנים מאוחרות יותר (לפחות משנת [[תשכ"ג]]) מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]]}}.
*לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיים גם הוא.

{{הערות שוליים}}