עריכת הדף "תהלים ט"ו"

{{חלונית
|רוחב=25%
|ניקוד=כן
|כותרת={{ש}} מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
|תוכן='''א''' מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.{{ש}}
'''ב''' הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.{{ש}}
'''ג''' לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.{{ש}}
'''ד''' נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד;{{ש}}
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.{{ש}}
'''ה''' כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:{{ש}}
עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}}

תהילים ט"ו הוא המזמור החמישה עשר בספר [[תהילים]].

==סוגת המזמור==
רז"ל אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור בתהילים שמתחיל ב"מזמור לדוד"

==תוכן המזמור==
המזמור מתחיל בשאלה "מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ? מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ?"

ועונה "הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר. כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם." שהולך בדרך תמים, כל מעשיו בצדק, ותמיד יגיד רק [[אמת]] ומה שאומר זה מה שבלבבו, ומה שאומר מקיים, ולא אומר רכילות ולשון הרע,ואינו מתגאה על כל מה שעושה, וחושב שלא עושה מספיק ממה שצריך, ומה שאחרים עושים מחשיב למשהו גדול, וחושב שיותר חשובים ממנו ולכן יכבד אותם,מי שעושה כל אלא יהיה בטוח [[נשמות ישראל|שנשמתו]] תיכנס ל[[גן עדן]].

==ביאורי רבותינו נשיאנו==
המגיד ממזריטש מפרש את הפסוק{{הערה|[[אור תורה]] סז,א. וליקוטי אמרים סרי"ט}} " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שה[[אדם]] נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה [[מחשבות זרות]] ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו.
שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות לא רק שזה משהו לא טוב, הם יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]" אלא גם ב"[[סור מרע ועשה טוב|ועשה טוב]]", כי ה[[קליפה]] מתחילה מדבר קטן מה[[קדושה]] וממנה משפיעה על כל האדם שירד ח"ו ממדריגתו.
ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}}


{{הערות שוליים}}

{{מזמורי ספר התהלים}}