עריכת הדף "יצחק אלחנן ספקטור"

[[קובץ:ספקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק אלחנן ספקטור]]
רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' (תקע"ז - כ"א [[אדר]] [[תרנ"ו]]), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F עמ' רב].}}.

==תולדות חייו==

רבי יצחק אלחנן נולד בשנת [[תקע"ז]] לאביו הרב ישראל איסר בעיירה ראש, אביו היה הרב והדיין בעיירה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול.

בערך בזמן ה[[בר מצוה]] שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק{{הערה|המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.}}, לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.

בשנת [[תקצ"ז]], התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת [[תקצ"ט]] עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת [[תר"ו]] עבר לנישוויז ובשנת [[תרי"א]] לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי [[רוסיה]].

בשנת [[תרכ"ד]] מונה לרב העיר קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה.

רבי יצחק אלחנן נפטר בקובנה ב[[כ"א אדר]] [[תרנ"ו]].

==קשריו עם חסידות חב"ד==

בשנת [[תר"נ]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F קונטרס חנוך לנער].}}.

הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו פעמים מספר{{הערה|1= [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F nw עמ' 389].}}.

מבני משפחתו היו [[חסיד]]י [[חב"ד]] - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.

מזכירו ויד ימינו היה רבי [[יעקב ליפשיץ]], אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.

רבי יצחק אלחנן נתן [[סמיכה לרבנות]] לרבים מ[[חסידי חב"ד]], ביניהם היה רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו של הרבי, רב העיירה פודוברנקה.

==ספריו==

*שו"ת באר יצחק.
*שו"ת נחל יצחק.
*שו"ת עין יצחק.
*עץ פרי - מאמר לחיזוק לומדי תורה.
*מעין יצחק.

==לקריאה נוספת==

*ר' מנחם מנדל פלאטו, '''רבי יצחק אלחנן ספקטור'''.
*הרב [[יעקב ליפשיץ]], '''תולדות יצחק'''.
*הרב [[יעקב ליפשיץ]], '''גאון יצחק'''.
*ר' אליעזר שטרן, '''לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור''' בראש הספר תשובות רבינו יצחק אלחנן.
*ר' יעקב קוסובסקי שחור, '''אגרות ר' יצחק אלחנן''' הגותו, משנתו ומכתביו.
*'''מליצי יושר בשם אומרו''' (עמ' 306), ירושלים [[מנחם אב]] תשס"ג. וכן ב[[לוח מליצי יושר לב החכמה]]. 
*'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה.
 
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: ספקטור יצחק אלחנן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבנים]]