עריכת הדף "שמות ראש השנה"

{{איחוד|שמות ראש השנה|ראש השנה}}
ל[[ראש השנה]] חמש שמות, על שם חמש ענינים שבו.

==ראש השנה==
'''ראש השנה''' על שם שזהו לא רק היום הראשון בשנה, אלא, כי אז הוא זמן המשכת החיות לכל השנה{{הערה|ליקוטי תורה נצבים מו ב}}. כמו ה[[ראש]] שממשיך [[חיות]] לכל ה[[גוף]].

==יום הדין==
נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.

עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא{{הערה|שם=ביצה}} מן הפסוק{{הערה|שם=תהלים}}: {{ציטוטון|בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא}}. שחג ה[[שמות ראש השנה#כסה|כסה]] הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.

ולכן אומרים ב[[עשרת ימי תשובה]], בברכת "השיבה שופטינו" שב[[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", שבימים אלו שבימים אלו העיקר הוא המשפט{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תחלת סימן תקפ"ב}}.

הרבי מסביר{{הערה|דבר מלכות ערב ראש השנה}}, שענין הדין של [[ראש השנה]], הוא דין לטובה. של[[בית דין]] יש מצווה מן התורה{{הערה|דברים ל"ב כ"ה}} {{ציטוטון|והצילו העדה}} - לזכות ולהציל את הנאשם מן האשמות.

הרבי גם מוסיף, שההצלה הכי גדולה שישנה, היא ההצלה מה[[גלות]] - ל[[גאולה]].

ולכן (ובמיוחד) היום, שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, העבודה ביום הדין צריכה להציל ולהביא את המשיח.

==יום הזכרון==
על שם הפסוק{{הערה|ויקרא כג כד}}: {{ציטוטון|זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ}}.

מהנכתב בפסוק זה: {{ציטוטון|זִכְרוֹן תְּרוּעָה}} במקום {{ציטוטון|יוֹם תְּרוּעָה}}, נלמד בגמרא{{הערה|ראש השנה כט ב}}: שב[[ראש השנה שחל בשבת]], לא [[תקיעת שופר|תוקעים בשופר]], אלא רק מזכירים עליו.

==יום תרועה==
הוא שם שה[[תורה]] קראה ל[[ראש השנה]], בכתוב{{הערה|[[במדבר]] כט א}}: {{ציטוטון|יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם}}, שבראש השנה, צריך [[תקיעת שופר|לתקוע תרועה]].

בתרועה זו יש [[מחלוקת]], האם פירושה השברים (הנהוגים כיום), התרועה (הנהוגה כיום), או השברים ותרועה גם יחד. ולכן כדי לצאת ידי כל הספיקות תוקעים לפי כל הדיעות{{הערה|שו"ע הרב סימן תק"צ}}: תשר"ת תש"ת ותר"ת{{הערה|תוקעים תקיעה לפני ולאחרי, כל שם הפסוק "והעברת שופר - קול פשוט}}.

==כסה==
שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב{{הערה|שם=תהלים|[[תהלים פ"א ד]]}}: {{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּ'''כֵּסֶה''' לְיוֹם חַגֵּנוּ}}.

ישנם כמה פירושים במלה "כסה":
*ב[[גמרא]] מובא{{הערה|שם=ביצה|ביצה טו ב}}: שכסה הוא מלשון מכוסה, שראש השנה הוא החג היחיד שחל ב[[ראש חודש]] - זמן שבו הירח מכוסה{{הערה|פירוש זה גם מתאים עם פירוש הזוהר למטה}}.

*[[פירוש רש"י]]{{הערה|על פסוק זה}}: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק{{הערה|משלי ז כ}}: {{ציטוטון|לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ}}, כלומר ליום המיועד.

*פירוש ה[[מצודות]], [[מלבי"ם]], ספורנו, ו[[ספר הזהר]]: הכונה בכסה, הוא לכסא ה[[דין]] (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של [[מדת הגבורה]] הנלחמת ב[[סטרא אחרא]] לאבדה). ועל ידי [[תקיעת שופר]], [[הקב"ה]] קם מכסא דין, ויושב בכסא [[רחמים]]{{הערה|שם=תרסא}}.

והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא ב[[א']] (כסא), זהו כי [[ראש השנה]] הוא כסא ל[[ה' עילאה]].

ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם ה[[צמצום]] של [[ספירת המלכות]].

וזהו הענין בכסא של שמו של ראש השנה: הכונה ב"כסא" הוא ל[[כלים]] וה[[העלם]] של [[ספירת המלכות]]. שבראש השנה, המלכות מתכסית ונכללת ב[[עצמות]]{{הערה|סה"מ תש"ז ע' 125}}. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי [[תקיעת שופר]] ({{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר}}), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - [[ספירת הבינה]]{{הערה|שם=תרסא}} .

{{הערות שוליים|}}

{{ראש השנה|}}

[[קטגוריה:ראש השנה]]