עריכת הדף "פרשת אמור"

'''פרשת אמור''' היא ה[[פרשה]] השמינית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק כ"ג).

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בפרשה הקודמת, [[פרשת קדושים]], מסופר על ציווי ה' לבני ישראל להיות [[קדוש]]ים. בפרשתנו [[הקב"ה]] נותן ל[[כהנים]] את הציוויים הפרטיים כיצד לקדש את עצמם מעל לשאר [[עם ישראל]], כיון שהם נבחרו לשרת את השם ב[[בית המקדש]].

*'''ראשון''' - כיצד על הכהנים להתנהג בחיי היום יום שלהם, כולל הציווי שאסור לכהן להיטמא בנגיעה באדם מת, למעט באם מדובר בקרובים מדרגא ראשונה. כמו כן, אסור לכהן להכנס תחת קורת גג אחת עם מת. לאחר מכן ממשיכה התורה בפירוט הדינים עם מי מותר לכהן להתחתן.

*'''שני''' - התורה מונה את המומים שפוסלים כהן מלשרת בכהונה. כמו כן מפרטת התורה את המקרים והאפשרויות המטמאות את הכהנים, וכן את דרכי הטהרה על ידי טבילה ב[[מקווה]] (גם כיום, יהודים רבים נוהגים לטבול מידי יום במקוה קודם התפילה, כיון שהם רוצים להוסיף על עצמם קדושה יתירה). בסיום יש את ההלכות של אכילת מתנות כהונה שניתנו לכהן.

*'''שלישי''' - פירוט הלכות הבאת קורבן על ידי יהודי מעם ישראל, כולל ההלכות הפוסלות [[בהמה]] מלקרב על גבי ה[[מזבח]]. בהמשך אוסרת התורה לסרס חיות, וכן האיסור לשחוט חיה ובנה ביום אחד.

*'''רביעי''' - מספר הלכות הקשורות לכל החגים במהלך השנה. התורה מתחילה מהציווי לשמור [[שבת]], לאחר מכן הציווי של [[חג הפסח]], [[ספירת העומר]] ו[[חג השבועות]].

*'''חמישי''' - הלכות הימים הטובים במעגל השנה, ובעיקר [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], ימי הדין והכפרה על השנה כולה.

*'''שישי''' - התורה מצווה אותנו לשמור את [[חג הסוכות]] ב[[חודש תשרי]].

*'''שביעי''' - התורה מפרטת את אופן הכנת "לחם הפנים" שהיה מונח על [[השולחן הטהור]] ב[[בית המקדש]] מידי [[ערב שבת]] קודש. בסיום הפרשה ישנו הסיפור של היהודי שקילל את ה', ומשפט המוות שנגזר עליו.

==בתורת החסידות==
על הפסוק "ולחם גו' לא תאכלו גו' בכל מושבותיכם"{{הערה|כג, יד}} מקשה [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"ז עמ' 248 הע' 4 ;עמ' 251 הע' 17}}:
בפירוש רש"י בפ' שלח {{הערה|טו, יח}} מביא הכלל
ש"כל ביאות שבתורה . . אינה אלא לאחר
ירושה וישיבה". ומכיון שנאמר כאן {{הערה|אמור
כג, י}} "כי תבואו אל הארץ", הרי כבר יודעים
שאיסור חדש נוהג רק "לאחר ירושה וישיבה",
וא"כ, מדוע נאמר "בכל מושבותיכם"?
ויש לומר, שתירץ [[רש"י]] קושיא זו בהוספת
התיבות "משכבשו וחלקו":
"לאחר ירושה וישיבה" אפשר לפרש גם
לאחר ירושה וישיבה של שבט אחד, וממילא
קס"ד, שהגם שהעומר הוא חובת צבור, מכל מקום,
לאחר ירושה וישיבה של שבט אחד, אם קצרו
תבואה, חל עליהם חיוב להביא "ראשית
קצירכם אל הכהן".
ולכן נאמר "בכל מושבותיכם" ללמדנו
"שלא נצטוו על החדש" רק לאחרי "שכבשו
וחלקו" - שהוא ירושה וישיבה של כל ישראל.
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=96 רעיונות לפרשת אמור] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=96&article=187 טקסט פרשת אמור עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=232 פרשת אמור בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1535 קריאת התורה של פרשת אמור עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2073 הפטרת פרשת אמור עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|8]]