עריכת הדף "פרשת תזריע"

'''פרשת תזריע''' היא ה[[פרשה]] הרביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ג פסוק נ"ט).

בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם [[פרשת מצורע]].

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בפרשת זו ממשיכה ה[[תורה]] ללמד אותנו הלכות שונות, לאחר שבפרשיות [[פרשת צו|צו]] ו[[פרשת שמיני|שמיני]] מסופר על המינוי של [[אהרן הכהן]] ובניו ל[[כהן|כהנים]] ב[[משכן]]. 
 
*'''ראשון''' - הלכות אישה שילדה בן זכר והלכות [[ברית מילה]], בהגיע התינוק לגיל שמונה ימים. לאחר מכן ההלכות והדינים בלידת נקבה. התורה מפרטת את תהליך ה[[טהרה]] שדרוש אדם לעבור באם היה נגוע ב[[צרעת]], שהינה מחלה [[רוחני]]ת הפוגעת בעור.

*'''שני''' - התורה ממשיכה את ההלכות של הצערת, וכעת מובאים מקרים שונים של צערת בצבעים שונים והתפשטות שונה בעור. בעליה הזאת (וכן בפרשה הבאה, [[פרשת מצורע]]) נלמד על עוד סוגים שונים של צרעת, כולל צרעת ב[[בגד|בגדים]] וצרעת בבתים. הצרעת מגיעה בדרך כלל כעונש מן השמים על מספר סוגי עבירות, בעיקר על הפצת לשון הרע, אך על עוד שלל עבירות נוספות.

*'''שלישי''' - מקרה של צערת שהתחילה קודם כפצע שלאחר מכן החלים לגמרי ואז הגיעה הצרעת במקום בו היה קודם לכן הפצע.

*'''רביעי''' - מקרה מיוחד של צרעת, בה היה פצע של כויה בעור, ולאחר שהתרפא כליל, הופיעה במקום צרעת.

*'''חמישי''' - צרעת שהופיעה ב[[ראש]] או ב[[זקן]], המתאפיינת בכך שהשיער נשר מהמקום והותירה קרחת.

*'''שישי''' - סוגי קרחות והצרעת שיכולה להיות במקום. כאן גם תהליך הטהרה של המצורע, הכולל יציאה ממחנה בני ישראל עד לריפוי הצרעת. [[רש"י]] מציין שהעונש הוא מידה כנגד מידה: הוא גרם לפירוד בין [[יהודי]]ם על ידי הלשון הרע שדיבר, וכעונש עליו להיפרד מיהודים.

*'''שביעי''' - כהנים שעליהם מוטל לבדוק את סוגי הצרעת ולהחליט האם הם טמאות או טהורות.

==בתורת החסידות==
[[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ז עמ' 90 ואילך}} שיש לבאר שסדר שני פירושי [[רש"י]] אלו מלמדנו
כלל חשוב בעבודת האדם לקונו:
מבואר בכמה מקומות  {{הערה|ראה הנסמן במקור הדברים}}
שתכלית ושלימות עבודת האדם היא כאשר הוא
מהפך את החושך הרוחני השורר בעולם לאור
וקדושה - "אתהפכא חשוכא לנהורא".
אמנם, כדי שיהיה בכח האדם להפך את
החושך לאור, עליו להתעורר תחילה בתוקף
גדול, שלא יתפעל מגודל החושך ומהסתר והעלם
האור האלקי, אלא ישאר בקדושתו וטהרתו. ורק
לאחר שהאדם שלם בענין זה, יכול הוא לבוא
לעבודה נעלית יותר – להפוך את החושך לאור.
וזהו מה שמרומז בדברי רש"י אלו:
תחילה יש לפעול בעצמו ש"אע"פ שרואה
טהורה", כלומר שלמרות שרואה "דם" וחושך
בעולם, הרי הוא לא יושפע ויתפעל מזה, אלא
ישאר "[[טהור]]" וקדוש. ולאחר מכן יכול הוא לבוא
למצב שבו יהיה "שם דבר כמו טוהר", שמהפך
את ה"דם" והחושך עצמו, שיקראו ב"שם" -
"דמי טהרה", שהדמים והחושך עצמם ייהפכו
ל"טוהר" ואור קדוש.
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=269 רעיונות לפרשת תזריע] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2595 טקסט פרשת תזריע עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2627 פרשת תזריע בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1531 קריאת התורה של פרשת תזריע עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}}
*'''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138707 שיחת שבת פרשת תזריעמצורע ה'תנש"א]''' {{*}} '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/05/10-05-2019-02-48-56-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%94-%D7%A9%D7%A4-%D7%AA%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf הגהות הרבי על השיחה]'''
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|4]]