עריכת הדף "שבת מברכים"

תיקן כבוד-קדושת [[אדמו”ר הריי”צ]] שיאמרו את כל התהילים בשבת מברכים. 

===פרטי המנהג===

1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה’יהי רצון’ המודפס בסוף התהילים. 5) אחר אמירת כל התהילים נוהג הרבי לומר את ה’יהי רצון’. 6) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהילים. 7) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. 

===סיבות התקנה===

שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע ברכה לכל ימי החודש, כנוסח “ברכת החודש” הנאמרת בשבת הזו: “חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה”, והמשכת הברכה תלויה בעשיית “כלי” למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהילים הוא כלי להמשכת ברכת ה’ לכל ימי החודש. 

לכן בשבת מברכים אומרים תהילים לפני תפילת שחרית, בשונה מאמירת תהילים מידי יום שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה. 

ומדוע לא היתה התקנה לומר תהילים בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ומשפיע עליהם כמו שראש מנהיג ומשפיע על כל הגוף? 

ראשית - אמירת תהילים בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.
שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו”כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו”. 

כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים: 1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש. 2) היות שיום ראש חודש הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש. 

לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה משפיע ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה. 

[[קטגוריה:מנהגים כללי]]