עריכת הדף "מוצאי יום הכיפורים"

[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום הכיפורים]]
'''מוצאי [[יום הכיפורים]]''' הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].

==תפילת ערבית==
אודות מנהג שהשליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם 
כתב [[הרבי]] "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]]}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[מגבעת קנייטש|כובע]], והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ושם מובא מהאריז"ל שהיה מוריד מראשו את הטלית אחרי צאת הכוכבים כי לילה אינו זמן ציצית. וכן הוא ב[[המלך במסיבו]] ח"ב עמ' קפ"א}}.

בתפילת ערבית מוסיפים בברכת חונן הדעת "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד א}}.

==הבדלה==
אין מברכים בהבדלה זו על הבשמים, אלא רק באם הוא מוצאי שבת. מברכים את ברכת הנר לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים, שאסור בהבערה, בשונה משאר החגים שמותרת העברה מאש לאש וכיוצא בזה.

את ה[[הבדלה]] עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים{{הערה|העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית הכנסת. שו"ע אדה"ז תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"}}. במוצאי שבת רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יום הכיפורים אפילו כשחל בחול יש אומרים שצריך לחזר אחריו {{הערה|שו"ע אדה"ז רחצ ב)}}.

גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] היה עושה הבדלה בעצמו במוצרי יום הכיפורים ואת השירים נתן לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. והיה מטעים משיירי ההבדלה לרבי מלך המשיח{{הערה|המלך במסיבו ב לט, קפב}}.

==גוט יום טוב==
במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}.

בשנים הראשונות [[הרבי]] היה מאחל לכל אחד ואחד מהנוכחים בבית הכנסת "גוט יום טוב" ביציאתו מהתפילה{{הערה|קובץ ליובאוויטש 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. בשנים מאוחרות יותר היה הרבי פונה אל הקהל בסיום תפילת ערבית ומברכם בקול רם "גוט יום טוב" והקהל היה משיב, וכך שלוש פעמים. פעמים רבות הרבי היה מתחיל לנגן ניגון שמחה אחרי ברכתו זו{{הערה|"ושמחת בחגיך" וכיוצא בזה}} וכל הקהל היה ממשיך בשירה ובריקודים.

==קידוש לבנה==
[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך קידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים]]
אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}.

הטעם שמקדשים הלבנה במוצאי יום הכיפורים הוא מפני שאנו אז דומים למלאכים וראויים להקביל פני שכינה{{הערה|סדר היום. טעם נוסף נאמר בלבוש שאין מקדשין את הלבנה עד אחר יום הכיפורים כי עד אז אנו תלויין בדין, וקדושה צריך להיות בשמחת הלב. במקורות אחרים נאמר להיפך, להקדים את אמירת קידוש הלבנה ליום הכיפורים שתתווסף זכות זו לזכויותנו}}.

בשנים שהרבי היה אוכל את סעודות החגים ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|בית אדמו"ר הריי"צ]], עד שנת [[תשל"א]], היה מקדש את הלבנה לאחר סעודת יום טוב של מוצאי יום הכיפורים. בשנים הבאות היה מקדש את הלבנה, ב[[קיטל]], אחר ההבדלה בבית המדרש, ואחר כך, עד פטירת הרבנית ב[[תשמ"ח]] היה הולך לביתו ומבדיל שם.

==סעודה והתוועדות==
[[קובץ:מוצאי יום כיפור בדירת הרייצ.jpg|ממוזער|סעודת מוצאי [[יום כיפור]] [[תשכ"ט]] בדירת הרבי הריי"צ. נראים (מימין לשמאל): הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[שמואל לויטין]], [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (עומד), מקומו של הרבי הריי"צ, [[הרש"ג]], הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]]]
[[אדמו"ר הזקן]] כותב בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכד, ט}} "ואוכלין ושמחין במוצאי יום כיפור משום שהוא קצת יו"ט .. ובת קול יוצאת במוצאי יום כיפור ואומרת לך אכול בשמחה".

רבותינו נשיאנו היו מדייקים לאכול במוצאי יום הכיפורים סעודה ממש, ולא רק מיני מזונות, אלא היו נוטלים ידיים לסעודה באופן של "ואכלת ושבעת וברכת" (וכל זה גם במצב של חלישות הגוף, מפני התענית ועבודת היום הקדוש), שהיו זקוקים למנוחה, אך לא התחשבו בכל הדברים הללו והיו מדייקים לערוך סעודה באופן כזה, כולל ניגונים ודברי תורה{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 446}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שעל ידי שני דברים ממשיכים גשמיות על כל השנה כולה, על ידי אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביום הכיפורים אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, ועל ידי עריכת הסעודה במוצאי יום הכיפורים בהתרחבות{{הערה|לשמע אזן עמ' 145. וראה באוצר מנהגי חב"ד}}.

בסעודה זו טובלים פרוסת המוציא בדבש{{הערה|היום יום חלק שני}} ורבותינו נשיאנו הרבו לומר דברי תורה וחסידות, והתוועדו. ב"[[הקריאה והקדושה]]" נכתב בתקנות אדמו"ר הריי"צ לתלמידי התמימים "במוצאי יום הכיפורים מתוועדים יחדיו"{{הערה|הקריאה והקדושה ערב ר"ח טבת תש"א}}.

==לימוד תורה==
במוצאי יום הכיפורים מרבים בלימוד תורה. רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] אמר אודות כך "כשלא למדו במשך כל המעת לעת, יש להתיישב וללמוד עתה"{{הערה|לשמע אזן עמ' 205}}. רבותינו נשיאנו אמרו מאמרים בזמן זה (חלקם במהלך הסעודה) והיה להם קביעות בלימוד מיוחד במהלך הלילה. אדמו"ר המהר"ש מידי שנה היה נכנס ללמוד עם אדמו"ר הצמח צדק, חסידות קבלה ונגלה. סדר זה של לימוד מסר [[הרב המגיד]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ראה בארוכה באוצר מנהגי חב"ד ובהנסמן שם}}.

[[הרבי]] מבאר שהיות ובמוצאי יום הכיפורים ניתנת מחדש שליטה למזיקים, לכן, כדי להישמר מהם, לומדים ענייני נזיקין שהם בחושן משפט. וזו הסיבה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה לומד עניינים אלו עם [[אדמו"ר הצמח צדק]], והדבר שייך לכל אחד ואחד{{הערה|יום שמחת תורה תשכ"ו. ושם גם מבואר שזו הסיבה להתעסקות בעניין הסוכה במוצאי החג, כי היא בדוגמת ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר}}.

==התעסקות בעניין הסוכה==
במוצאי יום הכיפורים מתעסקים, או על כל פנים מדברים, בדבר עשיית הסוכה{{הערה|ספר המנהגים}}. הטעמים שנאמרו במנהג זה שהוא כדי לצאת ממצוה אל מצווה{{הערה|רמ"א תרכד בסופו}}, וכן מצד מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה{{הערה|רמ"א תרכה. אדמו"ר הזקן בשולחנו הביא רק טעם זה}}. בערוץ השולחן כתב שמי שאינו עושה במוצאי יום הכיפורים ילמד קצת ממסכת סוכה או מדיני סוכה ויתחיל לעשותה למחר.

הרבי אמר בשיחה אף שהרמ"א מביא את המנהג להתחיל בעשיית הסוכה מייד במוצאי יום הכיפורים, אך רוב בני ישראל - "ואני בתוכם" - אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים ידי חובתם בדיבור אודות עשיית הסוכה{{הערה|על פי שיחות תש"נ, ח"א עמ' 41}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בעניין זה שאולי יש לקבוע מסמר אך לא הקפיד בפועל על כך, רק בדיבור כאמור{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רנא}}.

==ראו גם==
*[[בשם השם]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/in-focus/534398/ תיעוד מיוחד: הרבי בצאת יום הכיפורים] {{אינפו}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2323991 מה עושים במוצאי יום כיפור] באתר בית חב"ד

{{כיפור}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]