לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
ספר התורה של הרבי
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־20:34, 30 באוגוסט 2020 מאת
א' מחב"ד
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
ספר התורה כיום
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]] '''ספר התורה של הרבי''' הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות ב[[שמחת תורה]]. ==היסטוריית הספר== בשנת [[תקצ"ד]] [[דפוס האלמנה והאחים ראם#תלמוד בבלי דפוס וילנא|פרץ סכסוך]] בין מדפיסי [[דפוס ראם]] ל[[דפוס סלאוויטא|מדפיסי סלאוויטא]] בנוגע לזכויות ההוצאה לאור והמכירה של ה[[תלמוד בבלי]]. על רקע הסכסוך הופצו עלילות שונות על מנהלי בית הדפוס בסלאוויטא רבי שמואל-אבא ורבי פינחס שפירא, נכדיו של [[רבי פנחס מקוריץ]], והם נאסרו על ידי הממשלה הרוסית. ==העלילה והמאסר== ב? בשנת תרל"ה שמש בית הכנסת "חייטים" בסלאויטא פתח את בית הכנסת לתפלת מנחה כשנכנס לבית הכנסת ראה את לייזר פרוטוגאין שעבד בדפוס של האחים שפירא כוכרך ספרים תלוי על קורת התקרה. השמש יצא החוצה והרים קול צעקה ואז באה המשטרה וקבעה כי היה כאן מקרה של [[התאבדות]] וכי לא נמצאו בגופה הוכחות למעשי אלימות, אשתו ומכריו אישרו שלעיתים היה לייזר שוקע במרה שחורה. ואפשר שבמצב זה היה נתון כשהחליט לאבד עצמו לדעת. התיק היה נסגר והמשטרה היתה עוברת עליו לסדר היום אלמלא הרימו ראש שונאי ישראל והכומר בנדרובסקי בראשם הם העלילה שכאילו ביצעו האחים שפירא את המעשה הזה כיון שלפי עלילתם חרה להם להאחים שפירא על שכביכול מסר לייזר למשטרה דף מתוך "יורה דעה" של דפוס סלאויטה שבו מוקעים כביכול כל אלה שאינם יהודים ומותר ליהודי לעשות בהם כטוב בעיניו, והיות והשלטונות הרוסיים רצו למצא עילה נגד דפוס סלאוויטא, האחים שפירא לנקום בו. עלילה נתעבת חסרת שחר היתה עלילה זו בזמן החקריה הוכח לשליזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. כתוצאות העלילה הנבזה נאסרו האחים שפירא ועמם עוד שנים עשר יהוידם מסלאוטה שהיו קשורים לדעת השלטונות במעשה זה היחס עליהם היה ללא רחמים אחרי כן הועברו לקיוב והוטל למטר אימה שהיה אפשר למוא לו דמיון בבתי ההמיכלא של האינקוזציה בספר מבודדים בידוד גמור, בלי שיאופשר להם לבוא במגע אפילו עם חיילי המשר השורמים עליהם, ישבו על אחד מן האיסירם בתא נפרד במשך שלוש שנים ויורת עד שהתסיימה החקריה. רק אמןונתם האעמוןקה בבור עולם, שופט צדק דאתו באו בקשר בלי שיפירדו במחיצות בניהם היא שקיימה אותם בתניאם אל אנושיים ביום 30 במאס 1838 הוציא ועד החקרה המיודחת את פסק דינה לפיה נדונו האחים שפריא למון "מיתה מדינית", שפיראושה: שללת כל הזכיות האזרחיום ושילוח לסיבר ולמעשה : מות בטוח ==סיפור הספר תורה== בזמן המאסר בבית הכלא, הורשו על ידי השלטונות להכניס ספרי תורה לתאים הפרטיים בהם שהו, אך עקב התנאים הירודים של הצחנה והלכלוך ששררו במקום הם העדיפו שלא לחלל את קדושתו של הספר תורה, ועל כן הם למדו מתוך יריעות נפרדות שלא אוגדו בספר ולא נתקדשו בקדושתו החמורה של הספר תורה. לאחר שישבו 17 שנים במאסר, הוכתר כצאר של [[רוסיה]] אלכסנדר השני שהעניק להם חנינה, ועם היציאה מהמאסר איגדו את יריעות ספר התורה שהצטברו בידם לאורך השנים, ותפרו אותם. עצי החיים בהם השתמשו היו אף הם בעלי ייחוס, היות וגולפו על ידי [[המגיד מקוזניץ]] ששלח אותם כתשורה לידידו ר' מיכל מזלוטשוב. כאשר הגיעו עצי החיים לידיו של ר' מיכל הוא הכריז בדביקות "בעצי החיים הללו עתידים לאחוז צדיקים גדולים". במשך עשרות שנים עבר הספר אצל צאצאי משפחת שפירא מאב לבן עד שהולאם על ידי הממשל הקומוניסטי. בשנת [[תרצ"ז]] נפדה הספר מידי ממשלת [[רוסיה]] על ידי הרב שמואל אבא שפירא שהיה צאצא ישיר של האחים מסלאוויטא, וקרוב משפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|היה נשוי עם מרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ובת דודתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].}}. בשנת [[תש"ז]] הציע הרב שפירא ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לרכוש ממנו את הספר, אך [[אדמו"ר הריי"צ]] השיב לו שאף שהוא רוצה בכך, אין בידו את הכסף הדרוש לרכישה. בשנת [[תשי"ד]] עלה שוב הענין על הפרק, ומי שהתעסק בכך היה הרב [[פינייע אלטהויז]] שניסה להגיע להסדר כספי עם משפחת שפירא, אך לא הצליח להשיג את סכום הכסף שביקשו. ==רכישת הספר== כאשר נודע לרב [[משה אשכנזי]] על כך שספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם ב[[ארץ הקודש]], ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק. הוא הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה על ידי הרב [[בנימין גורודצקי]]. את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. כעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי שכדי שעל [[ספר תורה]] של הרבי לא יהיה אף פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את החוב בשלימותו, בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים. ==הספר מגיע לרבי== הספר הגיע לידיו של הרבי ב[[כ"ח אלול]] [[תשי"ד]], ובראש השנה עלה הרבי לתורה וקרא בספר, ובד' [[תשרי]] כתב מכתב תודה לרב שפירא על הסכמתו למכור את הספר תורה ולהעבירו לידי הרבי. ב ג' תשרי תשט"ו כותב הרבי<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8031.htm|אגרות קודש חלק כא אגרת ח'לא] </ref> לרב [[משה אשכנזי]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ועל של עתה באתי להביע תודתי רבה ועמוקה, על הס"ת שהובא כיומים לפני ר"ה, וקראו בה בראש השנה זה, וע"פ הזח"ב קסא, ב דכשם שהקב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא הרי כן הוא כביכול באיש הישראלי אשר על ידי התורה בורא עולמו, וגם הגורמים לזה בכלל, כמובן - הרי יה"ר שבשנה חדשה זו יראו עולמם חדש בטוב הנראה ונגלה בנוגע לעצמו, זוגתו וכל יו"ח - שיחיו.}} מלבד רכישת ספר התורה עצמו, תרם הרב אשכנזי גם את המעיל המיוחד של הספר תורה, אותו הקדיש לעילוי נשמת אביו הרב [[מאיר אשכנזי]] שנפטר כחודש קודם לכן, ובמשך השנים הקפידו בני משפחת אשכנזי לחדש את המעיל מידי כמה שנים. ==ספר התורה כיום== כיום, הספר מופקד למשמרת בתא מיוחד בצידו השמאלי של [[ארון קודש|ארון הקודש]] ב-[[770]], והוא משמש לקריאת המפטיר ב{{ה|ימים הנוראים}}, [[חנוכה]], [[ד' פרשיות]] ובמועדים נוספים. בשמחת תורה בשעת ה"הקפה" ראשונה ושביעית בשמחת תורה מניחים את הספר על הסטנדרט של הרבי. כמו כן ניתן שעות מיוחדות כל ידי גבאי בית הכנסת לנשק הספר תורה בלילה וביום של שמיני עצרת ושמחת תורה. ==קישורים חיצוניים== *[[ועד תלמידי התמימים]], '''[http://www.shturem.net/images/news/59258_news_07102012_96.pdf ספר התורה של הרבי]''' - בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]] עמוד 45 {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגי יסוד]] [[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (19):
תבנית:PDF
(
עריכה
)
תבנית:אנש
(
עריכה
)
תבנית:ה
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:מקור
(
עריכה
)
תבנית:סתם
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים מקורות