עריכת הדף "כתובים"

'''כתובים''' הוא חלק מ[[תנ"ך]], ובו אחד-עשר ספרים.
==בהלכה==
בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז,א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי", וציין הש"ך{{הערה|ס"ק יד}} מקורו מדברי הר"ן{{הערה| בדפי הרי"ף ח,ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג,ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו,ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.

וביאר המגן אברהם{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף-על-גב שאין קדושתן שווה{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על-ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בזה אלא בתורה שקדושתה חמורה ביותר. מאידך ברמ"א בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה,ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתב, שחומש העשוי בכריכה כנהוג שווה לנביאים. אך למעשה נזהרים בזה.

==לעתיד לבוא==
הרמב"ם כותב{{הערה|הלכות מגילה וחנוכה ב יח.}} שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר.  וכלשונו: {{ציטוט|תוכן=הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני" {{הערה|ישעיהו סה טז}}, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" {{הערה|אסתר ט כח}} |מרכאות=כן}}.
{{הערות שוליים}}
{{תנך}}