עריכת הדף "מעקה"

{{חלונית
|כותרת=ברכת המעקה
|רוחב=25% 
|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ
{{ש}}{{טקסט מוקטן|כשבונה לעצמו אומר:}} לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה.
{{ש}}{{טקסט מוקטן|כשבונה לאחרים אומר:}} עַל עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה.
|רוחב מקסימלי=50% 
|ניקוד=כן}}
[[מעקה]] היא מצווה מהתורה המופיעה בספר [[דברים]] (כב, ח), המחייבת בנית מעקה [[גג|לגג]]. בתרי"ג מצוות מחולקת מצווה זו ל[[מצוות עשה|עשה]]{{הערה|ספר המצוות עשה קפד}} ו[[מצוות לא תעשה|לא תעשה]]{{הערה|ספר המצוות לאו רצח}}.  מצוות העשה קובעת שיש לבנות מעקה על הגג, מצוות הלא-תעשה קובעת איסור לאו, על המתרשל בבנית מעקה, או על אי הסרת כל מפגע בטיחותי.

==רקע==
תורה נאמר : {{ציטוטון|כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:}}.

רוב פרטי הלכות מעקה מובאים ב[[ספרי]]:
{{ציטוט|תוכן='''כי תבנה בית חדש''', אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום. 
'''לא תשים דמים בביתך''', אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.   
'''ועשית מעקה לגגך''', אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך. אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם.   
'''חדש''', רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה.   '''כמה הוא מעקה?''' מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה.   '''ועשית מעקה לגגך''', מצות עשה. '''ולא תשים דמים בביתך''', מצות לא תעשה.  .... '''בית''' מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.|מקור=ספרי כי תצא|אנגלית=}}

==פרטי המצווה==
* מידות המעקה: גובה המעקה לא פחות מעשרה טפחים (כ80 ס"מ) לדעת הרמב"ם{{הערה|רמב"ם רוצח ושמירת הנפש יא ג}}. ולדעת הראב"ד מספיק רק שחלקו של המעקה יהיה עשרה טפחים והשאר שלשה טפחים. מקור למחלוקת זו טמונה בהסבר דברי הספרי {{ציטוטון|כמה הוא מעקה? מעגילו שלשה טפחים, בית דורסו עשרה}}. להלכה, נפסק כדעתו של הרמב"ם. 
* על המעקה להיות חזק כך שימנע נפילה של אדם אף אם יישען עליו.
* שימוש הגג: רק על גג בית המשמש למגורים ששייך ליהודי יש חובה לשים מעקה{{הערה|בית להלכה מוגדר כמבנה קבע שגדלו 4 [[אמה (מידת אורך)|אמות]] על ארבע אמות ובגובה עשרה טפחים (שטח 1.96 מטר על 1.96 מטר ובגובה 0.8 מטר) לפחות.}}. 
* חובת מעקה היא רק בגג שעולים עליו מדי פעם, אך גג שאין מגיעים אליו אינו חייב במעקה.
* ברכה: יש לברך על עשיית מעקה שחייבים לבנות{{הערה|מיעוט הפוסקים חולקים על כך ואומרים שאין לברך כי עיקר המצווה היא [[מצוות לא תעשה]] שלא תהיה סכנה בבית, והנוהגים בשיטה זו במיעוט.}}. זמן הברכה בתחילת בניית המעקה{{הערה|עם זאת יש הסוברים שיש לברך רק לפני סיום מלאכת בניית המעקה ולא בתחילת הבניה (חת"ס או"ח נ"ב)}} ובמידה ושכחו לברך יכולים לברך כל עוד לא סיימו את בניית המעקה. אין מברכים על בניית מעקה ברכת "שהחיינו"{{הערה|לדעת ה[[רמב"ם]] יש לברך ברכת "שהחיינו" ואפשר לברך על דבר אחר המחייב בברכת "שהחיינו" ולהתכוון בעת הברכה גם על מצוות המעקה.}}. בספר [[שולחן ערוך]] לא צוין שיש לברך על מעקה, ולכן ישנם פוסקים המורים שלא לברך.
* אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל '''יהודי''' והפועל יברך{{הערה|בעל הבית יכול לבקש מהפועל לבנות קצת ואז יכול לברך בעצמו.}}. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים{{הערה|ישנן דעות בנושא איך ניתן בכל זאת לברך או לקיים את המצווה.}}.
* בור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני{{הערה|גם כאן כשהפרש המפלסים לפחות 80 ס"מ.}}. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם{{הערה|גם כאן אין מברכים.}}.
* כאשר יש סכנה להולכים בדרך ציבורית ליפול ל'''תוך''' רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה{{הערה|דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.}} חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה.

==ברכת המעקה==
על פי דברי [[הרמב"ם]] אין מברכים על מצווה שנוסדה על מנת למנוע סכנה, אולם באותו פרק הוא כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה כן מברכים אליה. לפני [[הרמב"ם]] פסקו הראשונים שאכן "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה נפרדת מ"ועשית מעקה לגגך" אבל בעשיית מעקה לגג יש מצווה חיובית, לפתור את הבעיה דווקא על-ידי מעקה, ועל כך מברכים, וכן פסקו הרבה פוסקים וכן גם [[הרבי]].

לעומת זאת  ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].

{{הערה|מקורות: ספרי עה"פ. רמב"ם פי"א מהל' ברכות ה"ד וה"ח. טושו"ע חו"מ סי' תכז, נו"כ, וערוך השלחן שם ס"י. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' שמירת גו"נ ס"א-ג ו'אמרי יעקב' שם. שו"ת: שאילתות פ' עקב. הרשב"א ח"ג סי' רפג. יביע אומר ח"ח או"ח סי' כב אות כו. מנחת יצחק ח"ו סי' קיב. ספרים: שדי חמד, אסיפת דינים, מע' ברכות סי' א אות טז. הערות הרב אליהו לקיצור שו"ע סי' קצ. שיעור מקווה עמ'  קפג. אגרות-קודש כרך יב ס"ע קפח. לקוטי-שיחות (מתורגם ללה"ק) ח"ב עמ' 87, וח"ט עמ' 144 בהערה, אתר חב"ד - צא"ח}}.

==מעקה בחסידות==
בשיחתו של [[הרבי]] , מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. '''הגג''' מסמל את ענייני החול  שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול , ולכן יש לשים '''מעקה''' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, ו'''המעקה''' הינו ההוספה במעשה טוב.

{{הערות שוליים}}