עריכת הדף "ימים נוראים"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{לעריכה}}
המושג '''ימים נוראים''' - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה{{הערה|א-ב בתשרי}} ויום הכפורים {{הערה|י' בתשרי}}. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה.
 
חכמינו זכרונם לברכה חיברו תפלות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "[[מחזור]]".

==משמעות המושג==

*במשמעות המצומצמת ביותר: [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].
*במשמעות רחבה יותר: עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי).
*במשמעות הרחבה ביותר: כל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.

התקופות הללו מתאפיינות בתהליך הולך וגובר של [[חשבון נפש]], [[צדקה]], [[תשובה]] ובקשת סליחה ו[[כפרה]].

==מקור המילה==
המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לה': {{ציטוטון|כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ}}{{הערה|תהילים מ"ז}},{{ציטוטון|ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד}}{{הערה|שופטים י"ג}}.

יש החולקים על זמן הימים הנוראים.
למשל, כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך שלו]]{{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח}}: {{ציטוטון|ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ...}} ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת,במקום אחר{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...}} ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה{{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}.

במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:

*[[ימי הסליחות]] שלפני ראש השנה.

*[[ראש השנה]].

*[[עשרת ימי תשובה]] המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה.

*"[[שבת שובה]]" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע, {{הערה|פרק י"ד פסוקים ב-י}} מתחילה בפסוק:{{ציטוט|תוכן= "שובה ישראל עד ה' אלוקיך"|מרכאות=לא}}. נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.

*[[יום הכיפורים]].

*[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.

===ראש השנה ויום הכיפורים===

המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל ה[[מהרי"ל]]{{הערה| הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ציטוטון|בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...}}, ומאידך הוא כותב {{ציטוטון|אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה}}.

===הימים הנוראים בליובאוויטש===
במענה של [[הרבי]] ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי:

{{ציטוט|תוכן=לפלא גדול שלא נשמע ממנו דבר ולפלא עוד יותר גדול שבכל חודש תשרי לא ראו אותו פה, ו[ש]עד כמה שלא יהי[ה] מושקע בענין של פרנסה צריך לדעת ולא לשכוח שפרנסה נקבע בזמני ר[אש]ה[שנה] ויו[ם] הכפ[ורים] (הימים הנוראים) למעלה, ופרנסת איש יהודי בגשמיות תלוי בפרנסה ברוחניות. וכאשר באים בין חסידים פרישט מען זיך אָפ [=מתרעננים בחיוּת]|מרכאות=כן}}

==קישורים חיצוניים==
[http://shturem.net/index.php?section=news&id=92113 באתר 'שטורעם']

==ראו גם==
*[[ראש השנה]]

*[[יום כיפור]]

*[[שבת שובה]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חגים וזמנים]]