עריכת הדף "חיים צאנז מברוד"

{{בעבודה מתמשכת}}
הרב חיים צאנזר מברוד (ת"פ-תקמ"ג). היה מחכמי [[הקלויז בברוד]], תלמיד חכם גדול ומקובל גדול. 

==מתולדותיו==

היה החותם: "הק' חיים", "הק' חיים מצאנז"; 

רבי חיים עמד בראש חכמי הקלויז עוד משנת תק"ה, בתקופה בה למדו ב"קלויז" רבי [[גרשון מקיטוב]] (גיסו של הבעש"ט) וה"[[נודע ביהודה]]". עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, ובתפלות עם כוונות וייחודים, והרבה בסיגופים ותעניות. את כתבי האר"י למד בחברותא עם ידידו בעל ה"נודע ביהודה". התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו"ת "נודע ביהודה", בביטויי חיבה והערצה הדדיים.

השפעתו הייתה רבה בגלילות לבוב וברודי. רבי חיים היה מעורב בפרשה הידועה של "הגט מקליווא". כמו כן היה מעורב בפולמוס ה"קמיעות" שפרץ בין רבי יעקב עמדין לרבי יהונתן אייבשיץ, והיה סבור כדעתו של רבי יעקב עמדין. 

==רבי חיים והבעש"ט ותלמדיו==
הבעש"ט הפליג בגדולתו עד מאד, למרות שרבי חיים עצמו לא קיבל את דרכו של הבעש"ט, ועל פי מסורות שונות אף התנגד לה בחריפות. אך הבעש"ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו.

האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב<ref>בעל "דרכי תשובה" בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים). </ref> כי הבעש"ט שלח אליו את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים [[רבי פנחס בעל ה"הפלאה"]] ו[[רבי שמעלקא מניקלשבורג]]<ref>ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2.</ref>.

בספר "שבחי הבעש"ט"<ref> מהדורת רובינשטיין, עמ' 304.</ref> מובא כי הבעש"ט אמר עליו שהוא ניצוץ מנשמתו של התנא רבן יוחנן בן זכאי. תלמידו המגיד ממעזריטש אמר, שרבי חיים צאנזר אף היה דומה בצורתו לרבן יוחנן בן זכאי<ref>וראה על דרך זה בספר [[כתבי הר"י שו"ב]] בערך ר' חיים צאנזער.</ref>.

רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו "כתונת פסים" (פרשת תזריע) הכותב: "וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר". רבי צבי, בנו של רבי חיים צאנזר היה חתנו של ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם המשותפת התייתמה מאמה בינקותה ונתגדלה בבית זקנה ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם זו נישאה לימים להאדמו"ר רבי אברהם דוב בער אויערבך אב"ד חמלניק, שהיה מגדולי החסידות בדורו, והסתופף בצעירותו בצילו של הבעש"ט.
===הבעש"ט משתדל לשמחו===
מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה אוסטרר, בעל "ערוגת הבושם", מגדולי הקלויז בברודי, לתהות על קנקנו של הבעש"ט. כשנפרד רבי משה מהבעש"ט, ביקש ממנו הבעש"ט, שבבואו לרבי חיים, שיספר לו את כל הדברים התמוהים שראה אצלו, כדי שימלא רבי חיים את פיו שחוק, היות ורבי חיים מעולם לא מילא פיו שחוק, כי הוא משורש נשמתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, "ומי שיעשה לו נחת רוח שישחוק, יקנה לו עולם הבא"<ref>שמן הטוב, פיוטרקוב תרס"ה.</ref>.

במקור אחר מסופר כי הבעש"ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: "שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב"<ref>.גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב, שאמלויא תש"א.</ref>.

==מספריו==
מכתביו הרבים נדפסו ספרים בודדים:
*הגהותיו על שלחן ערוך אורח חיים (ז'יטומיר תרכ"א).
*"נאדר בקודש" על מסכת אבות (לבוב תרכ"ב).
{{הערות שוליים}}