לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
ליקוטי אמרים - פרק ה'
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־22:42, 2 בנובמבר 2009 מאת
סומכוס
(
שיחה
|
תרומות
)
(הבדל) → הגרסה הקודמת |
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{תניא}} '''פרק ה'''' של [[ספר התניא]] מבאר את יתרון ההתקשרות שב[[לימוד תורה]] שנעלה עוד יותר מאשר בקיום [[מצוות]] מעשיות. שההתקשרות שבלימוד תורה היא בבחינת [[מזון]] ו[[אור פנימי]], לעומת קיום מצוות שהוא בבחינת [[לבושים]] ו[[אור מקיף]]. =='''גוף הפרק'''== ::ולתוספת ביאור באר היטב לשון תפיסא שאמר [[אליהו]] [[לית מחשבה תפיסא ביה|לית מחשבה תפיסא בך]] כו'. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו דרך משל כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה ב[[משנה]] או ב[[גמרא]] לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה ב[[משנה]] או [[גמרא]] או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה ד[[לית מחשבה תפיסא ביה]] ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. וזאת מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות ואפילו על מצות התלויות ב[[דבור]] ואפילו על מצות [[תלמוד תורה]] שב[[דבור]] כי על ידי כל ה[[מצות]] שב[[דבור]] ו[[מעשה]] הקב"ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה' מראשה ועד רגלה. ובידיעת ה[[תורה]] מלבד שהשכל מלובש בחכמת ה' הנה גם חכמת ה' בקרבו מה שהשכל משיג ותופס ומקיף בשכלו מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו ב[[פרד"ס]]. ולפי שבידיעת התורה התורה מלובשת בנפש האדם ושכלו ומוקפת בתוכם לכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ויתקיים כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה וזהו שנאמר "ותורתך בתוך מעי" וכמו שנאמר ב[[עץ חיים]] שער מ"ד פ"ג שלבושי הנשמות ב[[גן עדן]] הן ה[[מצות]] וה[[תורה]] היא המזון לנשמות שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה וכמו שנאמר ב[[זהר]] ויקהל דף ר"י ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה איש כפי שכלו כמו שנאמר ב[[פרי עץ חיים]] [והמזון היא בחינת [[אור פנימי]] וה[[לבושים]] בחינת [[אור מקיף|מקיפים]] ולכן אמרו רז"ל ש[[תלמוד תורה]] שקול כנגד כל ה[[מצות]] לפי שה[[מצות]] הן [[לבושים]] לבד וה[[תורה]] היא [[מזון]] וגם לבוש ל[[נפש המשכלת]] שמתלבש בה בעיונה ולימודה וכל שכן כשמוציא בפיו ב[[דבור]] שהבל הדבור נעשה בחינת [[אור מקיף]] כמו שנאמר ב[[פרי עץ חיים]]]: ==צילום דפוס התניא== ==מושגים יסודיים בפרק== *[[מזון]] *[[לבוש]] {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]|הבא=[[תניא - פרק ו'|פרק ו']]}}
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (26):
תבנית:גודל
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:כתב גדול
(
עריכה
)
תבנית:כתב קטן
(
עריכה
)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:סדרה
(
עריכה
)
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ה'
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/התחלה
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/סוף
(
עריכה
)
תבנית:עץ משפחה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב
(
עריכה
)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי
(
עריכה
)
תבנית:פרק תניא
(
עריכה
)
תבנית:צליל
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תניא
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)