עריכת הדף "שעבוד מצרים"

שעבוד מצרים הינו הכינוי לשעבוד בני ישראל במצרים העתיקה המסופר בתורה, הכולל את התוכנית המפלצתית שהופעלה על ידי הממלכה המצרית החל משנת ב'של"ב {{הערה| סדר עולם רבה ג}} ונכשלה סופית בשנת ב'תמ"ח {{הערה| סדר עולם רבה ג}}. התוכנית נועדה להקטין את שיעור הילודה בקרב עם ישראל, מחשש למרידתם בממשל.

==תולדות השעבוד==

[[פרעה]], מלך מצרים חשש מריבוי וגדילת [[עם ישראל]], ('פן ירבה ופן יפרוץ' {{הערה|שמות}} ) החליט לשעבד את עם ישראל , וכך לא יוכלו עמ"י להגיע למלוכה ולשליטה (כפי שחשש).  הוא כפה בעזרת אזרחיו המצריים על עם ישראל לעבוד בפרך,  וכך לעקור מהם ח"ו את האמונה ולהשמיד אותם.  בני ישראל עבדו בפרך בבנית ערי המסכנות פיתום ורעמסס.  על עבודתם פקחו שטורים יהודים ונוגשים מצריים. שבט לוי לא חויב לעבוד בפרך, כיוון שהמשיך ללמוד תורה.  בשנת ב'שס"א,  הוחלט שעבודות הכפיה שיוטלו על עם ישראל יהיו קשות ומענות, למשל, רמיסת טיט כדי ללושו היטב ולעשותו לבנים. בשנת ב'תמ"ז הוחלט שעם ישראל לא יקבלו תבן ליצור הלבנים אלא יאספו אותו לבד, ובנוסף, הם יצטרכו להגיע לקצב העבודה שהושג לפני הכבדת תנאי העבודה.

==במדרש ובתלמוד==
ר' סימאי סבר שהרעיון לשעבד את עם ישראל היה של בלעם, שהיה היועץ של פרעה יחד עם איוב ויתרו. לאחר שהתוכנית התקבלה יתרו התפטר מתפקידו, אבל איוב רק שתק{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף יא עמוד א}}. חז"ל מספרים, כי בהתחלה עם ישראל עבדו בהתנדבות, ולאחר מכן העבודה הפכה לעבודת כפייה{{הערה| שמות רבה ה טז}}. עוד מספרים חז"ל, כי שבט לוי, שבט מנשה ושבט אפרים {{הערה| מדרש תהילים פא ו}} היו פטורים מהשעבוד. חז"ל אף דורשים, כי משה שכנע את פרעה שייתן לעם ישראל את יום השבת כיום מנוחה {{הערה| שמות רבה א כח}}.

==השעבוד בגאולה==

{{ערך מורחב|גלות}}
דורנו , נמשל לשעבוד, אך בכל יום ויום אנו מצפים ומקווים ופועלים לביאת מלך המשיח, והתגלות הרבי נשי"ד, וניצחון האור על החושך.


==ראו גם==
*[[יציאת מצרים]]
*[[גאולה]]

{{הערות שוליים}}