עריכת הדף "יהושע הוטנר"

הרב '''אברהם יהושע הוטנר''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרע"א]],(18 בדצמבר 1910)-[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ט]], 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, מנהל פרוייקט [[האנציקלופדיה התלמודית]] ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי [[הראי"ה קוק]] ומעורכי כתביו.

==תולדות חייו==
נולד ב[[פולין]] לרב יהודה ליב הוטנר, [[דיין]] ב[[וורשה]]{{הערה|[[שערי ציון (כתב עת)|'''שערי ציון''']], שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב}}, ולבת-שבע.

בשנים [[תרפ"ג]]-[[תרפ"ז]] למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל [[החפץ חיים]] ([[תרפ"ז]]-[[תרפ"ח]]) ובישיבת גרודנה אצל הרב [[שמעון שקאפ]] ([[תרפ"ט]]-[[תרצ"א]]).

בחודש [[אלול]] [[תרצ"ד]] (1934) עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז התגורר ב[[ירושלים]]. ב[[תשרי]] [[תרצ"ו]] (1935), מיד לאחר פטירת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], יזם והקים עם גיסו הרב [[צבי יהודה קוק]], הרב [[מאיר ברלין]] ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים.

בשנת [[תש"ב]] (1942) ביקשו הרב [[מאיר ברלין]] לנהל את [[האנציקלופדיה התלמודית]] עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת הארגון יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.

נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה ב[[ירושלים]].

==קשריו עם הרבי==
בשנת [[תשט"ו]] היה הרב הוטנר ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], במהלך היחידות שנמשכה כמה שעות עורר הרבי אודות נחיצות [[האנציקלופדיה התלמודית]] ועודדו להשלים את העבודה בזריזות.

מאז ביקר אצל הרבי פעמים רבות, והיה בקשר מכתבים עם הרבי בנושא האנציקלופדיה, כשבכל מכתב הרבי מעודד וממריץ אותו הרבי לעשות זאת במהירות. כמו כן עודד אותו הרבי להתמסר לחלוטין למפעל והבהיר כי זהו תפקידו העיקרי{{הערה|לימים אמר הרב הוטנר שהעידוד מהרבי הוא זה שנתן לו את הכוח בניהול הפרוייקט}}.

כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי עונה לו במכתב תודה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.

כאשר שלח הרב הוטנר את כרך ט"ז של האנציקלופדיה לרבי הגיב הרבי "זה עתה נתקבל כרך ט"ז מהאנציקלופדיה התלמודית, ובלשון הידוע נתמלא הבית אורה"{{הערה|איגרת מיום י"א בתמוז תש"מ - 'מקדש מלך' כרך ד עמ' שמו.}}.

באחד המכתבים מברכו הרבי: "ויה"ר אשר מתוך הרחבת הדעת ימשיך בפעולותיו במפעל נשגב זה, ולהוסיף בדעת מתורתנו הק' תורת חיים {{מונחון|דא"ח|דברי אלוקים חיים}} בחוגים הכי רחבים מעמנו {{מונחון|בנ"י|בני ישראל}}"{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך יג איגרת ד'תרכט}}.

בתחילת [[חודש אב]] [[תשל"ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת [[קה"ת]] על מנת שילמדו מתוכה ב[[בין המצרים]]. הרב הוטנר אישר את ההדפסה, וכאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה"ת''' (תשע"ג) עמ' 548.}}.

==לקריאה נוספת==
הרב [[שלום דובער וולפא]], [[שמן ששון מחבריך]].
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]