עריכת הדף "תהלים ג'"

{{חלונית
|ניקוד=כן
|רוחב=37%
|כותרת= תהילים ג' {{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.
|תוכן=
'''א''' מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.{{ש}}
'''ב''' ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי.{{ש}}
'''ג''' רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה.{{ש}}
'''ד''' וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ש}}
'''ה''' קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה.{{ש}}
'''ו''' אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי.{{ש}}
'''ז''' לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.{{ש}}
'''ח''' קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקֵי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.{{ש}}
'''ט''' לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.}}
'''תהילים ג'''' הוא המזמור השלישי של [[תהילים]]. זהו מזמור הודיה אישית לה', אשר ענה [[תפילה|לתפילת]] [[נשמה]] מיוסרת. תהילים ג' מיוחס ל[[דוד]], כאשר הוא ברח מ[[אבשלום]] [[בן|בנו]]. דוד, שננטש על ידי נתיניו, נלעג מצד [[שמעי בן גרא]], ונרדף אחר כתרו [[חיים|וחייו על]] ידי בנו, פונה לה', מודה בתחינותיו ומתוודה על [[אמונה|אמונתו]]. 

== פרשנות ==
בגמרא התפרשו הפסוקים בתהילים, ב[[מסכת ברכות]] דף ז': "ואמר ר' יוחנן משום רשב"י קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג מגוג שנאמר (תהילים ג'): "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" וכתיב בתריה (שם) "ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי" ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב (שם ב') "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק" ואילו "מה רבו צרי" לא כתיב. ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה בגמרא "תרבות רעה" - מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוך ביתו.

ב[[ספר הזוהר]] נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', מקרא זה העירו החברים, אבל למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, היה צריך להיות יותר גדולה, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא מזמור לדוד שכן רצה דוד, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שבעולם הזה רוצה להפרע ממנו היה שמח ואמר שירה."

[[רש"ר הירש]] כתב על האמור בפרק: "דוד המלך, נתפס בתאוות היצר, הפר את המוסר ואת אושרו המשפחתי של אחד מנתיניו והוא נושא עתה את עוונו בבריחתו מפני בנו, עצמו ובשרו, שגזל ממנו את כס מלכותו וביתו. קצף עמו, תוכחתו והאשמתו, מביאים אותו לידי ייאוש, ובעצם העובדה שהוא שכב, ישן והקיץ שוב - הוא מוצא את הביטחון שה' לא נואש ממנו, ובכך הוא מביע ללב כל השקועים בחטא ויגון את הנחמה ואת עוז הרוח שאי אפשר לגזלם לעולם: איש אשר ה' מניחו לקום משנתו לקראת יום חדש, מובטחת לו בזאת עזרת ההשגחה העליונה במאמציו לשוב ולזכות בטוהר חיים ושמחת חיים".

==המזמור במנהגים==
* פסוקים ב'-ט' הם חלק מתפילות [[שמע ישראל|קריאת שמע לפני השינה]] <ref>The Complete Artscroll Siddur page 291</ref>.
* פסוק ט' הוא הפסוק השמיני של [[פסוקי דזמרא|והוא רחום]] בפסוקי דזמרה<ref>The Complete Artscroll Siddur page 63</ref> ונמצא גם [[הבדלה|בתפילת ההבדלה]]<ref>The Complete Artscroll Siddur page 619</ref>.
* הפרק (ביחד עם תהילים א', ב' וד') נאמר בקצת קהילות לאחר תפילת ערבית של ליל יום כיפור.
{{הערות שוליים}}