עריכת הדף "רבינו גרשום"

{{בעריכה}}
'''רבנו גרשום''' (מכונה רבות '''רבנו גרשום מאור הגולה''') (ד'תש"כ{{הערה|יש הגורסים ד'תש"י.}} - ד'תשפ"ח{{הערה|ברשימתו של ה[[מהרש"ל]] כתוב ד'ת"ת, יש האומרים שהוא כתב רק תאריך 'עגול' אך לא מדויק.}}), היה מגדולי ה[[ראשונים]], שהתגורר בעיר מגנצא שב[[גרמניה]].

==תולדות חיים==

רבנו גרשום נולד לאביו רבי יהודה{{הערה|שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.}}, בשנת ד'תשפ"ח בערך בעיר מץ{{הערה|ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות ב[[צרפת]].}}.

רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבית על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.

רבנו גרשום היה גדול ה[[ראשונים]] בדורו, והראשונים בדורות הבאים ייחסו לו חשיבות מיוחדת מאד.

==משפחתו==

*אחיו הצעיר ממנו היה רבי מכיר בן יהודה, שחיבר את הספר "אלפא ביתא דר' מכיר", שהוא תרגום של מילים מהש"ס לצרפתית. הספר אמנם אבד, אך הוא מוזכר כמה פעמים בפירוש [[רש"י]] ל[[חומש]] ול[[גמרא]]. וכן בפירושי נכדיו ה[[רשב"ם]] ו[[רבנו תם]], ועוד מהראשונים.
*יש האומרים שהיה לו בן בשם רבי אליעזר שהיה ראש ישיבה, ויש המפקפקים בכך.
*בן אחר שהיה לרבנו גרשום, מוזכר בספר "אור זרוע" בהלכות אבלות (סימן תכח): {{ציטוטון|בשעת השמד שמעתי ממורי הרב ר' שמשון{{הערה|הכוונה היא לרבנו שמשון מקוצי.}} זצ"ל שרבי גרשום נתאבל על בנו כשנשתמד ארבעה עשר יום}} בעקבות תיאור זה כתבו כמה חוקרים שרבנו גרשום התאבל עליו בעקבות כך שהשתמד, אך ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] ו[[המרדכי]] שציטטו את הסיפור, נכתב כי ישב עליו ארבעה-עשר ימי אבל רק כאשר מת, ולא כשהשתמד.

==רבותיו ותלמידיו==

===רבותיו===
רבו המובהק היה רבנו יהודה הכהן ליאונטין, אותו מזכיר רבנו גרשום:
{{ציטוט|תוכן=רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו.|מקור=שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד
}}
המהרש"ל כותב שרבנו גרשום היה גם תלמידו של [[רב האי גאון]], ובעל [[סדר הדורות]] מזכיר עוד [[גאונים]] אצלם למד רבנו גרשום.

===תלמידיו===
תלמידיו המובהקים של רבנו גרשום היו: רבי יהודה בן מאיר הכהן, רבי אליעזר הגדול, רבי יעקב בן יקר ורבי יצחק בן יהודה{{הערה|האחרונים הם רבותיו של [[רש"י]].}}. ולפי אגרת המהרש"ל היה גם רבי אליהו הזקן מתלמידיו.

רש"י כתב על רבנו גרשום{{הערה| תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן כ"א.}}: {{ציטוטון|רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה) תלמידי תלמידיו הן}}. מדורו של רש"י ואילך מוזכר רבנו גרשום כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת, ואכן, רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו. חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" (על שם לותרינגיה).

תלמיד חבר של רבנו גרשום, שהיה מעט מבוגר ממנו, היה רבי שמעון הגדול ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז, ודודו, אחי אמו של רש"י.

==כתביו==

*ב[[ש"ס וילנא]] נדפס פירוש המיוחס לרבנו גרשום במסכתות [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] וכל [[סדר קדשים]]{{הערה|המקורות לכך שפירוש זה הוא של רבנו גרשום הן: א. כך כתוב על כתבי היד של הפירוש. ב. פירוש זה דומה מאד לפירושים אחרים המובאים בשם רבנו גרשום ב[[ספר הערוך]]. אמנם רבי [[אלחנן וסרמן]] חלק ע"כ, וייחס את הפירוש לרבי אליקים בן משולם. יש אומרים שהפירוש הוא של רבנו גרשום והוא פותח ע"י תלמידי בית מדרשו, וביניהם רבי אליקים.}}.
*בשנת [[תשט"ז]], הוציא לאור פרופ' שלמה הכהן אידלברג, ליקוט של שבעים ושבע תשובות שהשיב רבינו גרשום מכתבי יד ומספרות הראשונים.
*רבנו גרשום גם חיבר סליחות ופיוטים שונים, חלקם על צרותיהם של קהילתו - קהילת [[מגנצא]].

==חרמותיו==

==הקשר לחב"ד==

{{הערות שוליים}}