עריכת הדף "התפילה ב-770"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''סדרי התפלה ב-770''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. 

==מעלת התפילות במקום==
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפלת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.]]
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה<ref>[[לקוטי תורה]] לציין הממ</ref> של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.

כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפלות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד.

[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}.

בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל<ref>הגמרא ([[מסכת ראש השנה]] טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.</ref>.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

==סדר התפלה ב-770==
סדר התפלה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפלה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת|שבתות]] ומהם ב[[חג|חגים]] וב[[ימים נוראים]].

ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ול[[בתי חב"ד]] ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]}}{{הערה|הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב770{{מקור}}}}.

להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו.

החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפלה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה<ref>התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].</ref>.

==השתתפות הרבי בתפלות==
[[קובץ:תשמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, [[תשמ"ה]]. יוצא ל[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]]

===מקומו של הרבי===
מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{מקור|לעיין בספר התולדות אדהרש"ב שם מספר אדמו"ר הריי"צ על השינוי בתרנ"ד}}.

הרבי הריי"צ בשל מצבו הבריאותי מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך לארון הקודש מימינו.

בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] בזאל הקטן את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת|שבתות]], ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]].
 
בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד.

===השתתפות הרבי בתפלות===
עד [[תשמ"ח]] שנת האבילות על [[הרבנית חיה מושקא]], [[הרבי]] התפלל עם הקהל תפלות מנחה וערבית בימי חול, ושחרית בשבת ויום טוב.
לבד מימי [[יארצייט]] ו[[ערב ראש השנה]].

בשנת האבילות אחרי פטירת אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש"ד]]  התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת (מעשה מלך)}}.

ב[[תשמ"ח]] התפלל [[מניין|עם הציבור]] כל יום בשעה עשר בבוקר, ומכאן התחילה הסדר של תפלה בימי חול בשעה עשר.

===הזכות להתפלל במחיצת הרבי===
בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות{{מקור}}, דוגמא להשפעה באופן של [[סובב]] כאשר נמצאים במחיצת [[צדיק]] בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים<ref>מפי המשפיע הרב [[שלמה זרחי]].</ref> שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות ב[[אמונה]], אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

==מנהג 770==
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפלה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים, ואף במכתב{{הערה|שם=זווין}} קרא להנהגה זו '''"נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו'''" והוסיף ש'''"שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר"''':

כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג ב[[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד:

{{ציטוט|תוכן=במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם ל[[אה"ק]] ת"ו. אבל הבעיא עתה - '''האם יש לנגוע בנקודת ה[[התקשרות]] של מי שהוא ל[[רבותינו נשיאינו]]''', אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבודאי בעל הפס"ד עצמו, [[רב כהנא]], לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}

==תפלה בימי חול==
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|תפלת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]].]]
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

*תפלת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר.

:בתחילת התפלה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן<ref>התחיל באמצע שנות הס'.</ref> "אל תירא" ו"אך צדיקים".

:לאחר התפלה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].

:לאחר מכן מוכרז פתגם ה[[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]].

:בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.

*תפלת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
:בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.

* תפלת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]<ref>מלאחר [[שמחת תורה]].</ref> בשעה 6:45<ref>לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , וב[[קיץ]]<ref>לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30.

==תפלת שבת==
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות ל[[זאל הגדול]].
===קבלת שבת===
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.

הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]],  בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|הכרזת יחי]], 

לעיתים הרבי עודד את השירה בתנועות בידו הקדושה.

כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי אחר לכה דודי.

ביציאה מתפלת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.

===שחרית ומוסף===
התפלה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.</ref>, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת תהלים מתחילה ב 8:30 והתפלה ב 10:30

נוהגים לנגן ב:
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי
*א-ל אדון<ref>בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"קל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].</ref>.
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"<ref>לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.</ref>
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]].

אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום.

===תפלת המנחה===
התפלה מתחילה 35/39 דקות קודם ה[[שקיעה]].

בשבתות ה[[קיץ]] מיד אחרי התפלה אומרים [[פרקי אבות]], הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפלה מתקיים [[סדר ניגונים]] ולאחריו [[חזרת דא"ח]] עד זמן [[מוצאי שבת|צאת השבת]], שאז מתפללים ערבית.

===[[שליח ציבור|בעלי תפלה]]===

*הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>.
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של [[יחי אדוננו]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
*הרב לוי גאייר

==בימים נוראים==

בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "[[אבינו מלכנו]]". לבד אם חל בשבת.

קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

===בעלי תפלה בימים נוראים===

*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]

*הרב [[יוסף וינברג]], במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים

*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]

*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]]

*הרב [[אלעזר קעניג]], בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס

*הרב [[שמואל זלמנוב]]

חיבר את מנגנת [[ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]]

*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]

*הרב [[משה טלישבסקי]], היה מתפלל בשבתות

:ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.


*הרב אליהו איידלמן

הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,

ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".


*הרב [[יעקב הרצוג]].
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.

*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.

==בשמני עצרת שמחת תורה==
בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]].

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]].

מנהגים שונים במהלך [[שמחת תורה]]:
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]".

===בעלי תפלה===
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה

==קריאת התורה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון [[ ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ ספר תורה של הרבי]]. ועוד.



==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==
המנהג בבית המדרש שה[[כהנים]] [[נשיאת כפיים|נושאים כפיים]] באופן אותו כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים"{{הערה|בראש השנה גם.}}.

בשעת נשיאת כפיים נהג הרבי לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם, הרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|ישר כח כהן}}.

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]], שבה נוהגים לישא כפיים בכל [[שבת]], אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]].

===חשיבות נשיאת כפיים ב-770===
במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרב לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו ה[[ביטול]] שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:770]]