עריכת הדף "התפילה ב-770"

{{בעבודה מתמשכת}}
סדר התפלה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפלה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפלה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות חב"ד, רבות ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין הרבי לטובה על כך.

דלהלן נזכרו כמה מבעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם חלק מההווי בבית חיינו.

==תפלת שבת==
בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות לזאל הגדול.
===קבלת שבת===
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.

הרב [[שמואל לייב אברמוביץ]],  בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב"לכה דודי", והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות [[הכרת היחי]], 

כיום נוהגים לרקוד כ 7 דקות יחי אחר לכה דודי.
===שבת שחרית===
התפלה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל ערב פסח שחל להיות בשבת.</ref>, לבד משבת מברכים שתהלים מתחיל ב 8:30 והתפלה ב 10:30

נוהגים לנגן ב:
*אדרת והאמונה, על פי בקשת [[זלמן יפה]] מהרבי
*אל אדון.
*בקדושה שחרית בקטע המתחיל "ממקומך"<ref>לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.</ref>

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את היום יום של היום.

===תפלת המנחה===
התפלה מתחיל בין 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקייץ מייד אחרי התפלה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפלה מתקיים סדר ניגונים • חזרת דא"ח

עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

===בעלי תפלה בשבתות===

*הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס קראון הייטס]].
*הרב [[שמואל לייב אברמוביץ]], 

קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד.

בדרך כלל מתפלל בשבתות, ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>


==בימים נוראים==

בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "[[אבינו מלכנו]]". לבד אם חל בשבת.

קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

===בעלי תפלה בימים נוראים===

*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]

*הרב [[יוסף וינברג]], במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים

*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]

*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]]

*הרב [[אלעזר קעניג]], בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס

*הרב [[שמואל זלמנוב]]

חיבר את מנגנת [[ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]]

*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]

*הרב [[משה טלישבסקי]], היה מתפלל בשבתות

:ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.


*הרב אליהו איידלמן

הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,

ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".


*הרב יעקב הרצוג.
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.

*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.

==בשמני עצרת שמחת תורה==
בליל שמיני עצרת אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הוראת]]. 

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן אתה "[[אנא עבדא]]"

===בעלי תפלה===
*הרב קזנרובסקי, שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט 
*הרב [[ישראל בר"ז דוכמן]], שמחת תורה

==הערות שוליים==