עריכת הדף "ונתנה תוקף"

{{פתוח לעריכה}}

פיוט ונתנה תוקף, מופיע במחזור נוסח חב"ד, ומקורו במחזורים קדומים.

הפיוט הינו אחד הפיוטים החושבים ביותר בתפילות ימים נוראים, שנאמר במנהג חב"ד בארון קודש פתוח, קודם קודשת כתר בתפלה מסוף.

ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון כותב סיפור:

ההגמון של מגנצא מרבי אמנון, שהיה גדול הדור, להמיר את דתו. כדי להתחמק מהדרישה ביקש רבי אמנון שלושה ימים כדי לשקול בדבר. אחר כך התחרט על שלא דחה את ההגמון לאלתר ובכך רמז לו, כביכול, שהמרת הדת באה בחשבון מבחינתו. ביום השלישי, משלא הגיע לארמון, הביאוהו אל ההגמון בכוח. רבי אמנון הציע להגמון לכרות את לשונו, שכשלה כאשר לא דחתה את ההצעה מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו, שלא הביאו אותו לארמון. הוא עונה בייסורים איומים, ואנשי ההגמון כרתו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו אחת אחת והמליחו את הפצעים במלח. היה זה בסמוך לראש השנה, ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג, ביקש שיביאוהו לבית הכנסת. שם, לפני אמירת קדושה, פתח את פיו ואמר את פיוט "ונתנה תוקף"; משסיים אותו נפטר.[7] ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה.

סיפור זה מופע בעוד מקורות.

==אצל הרבי==
הרבי באגרת קודש, כותב הסתייגות מהסיפור על רבי אמנון,

בדברי כיבושים בצום גדליה תשנ"ב, דיבר הרבי כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעצמו של יום הקדוש, וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "[[כשאבא קורא]]".

==אצל חסידים==
הרב מענדל פוטפרס היה אומר שההבדל בין בית כנסת של מתנגדים ששם עיקר הצעקה היית במילים "ותשובה ותפלה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה", ובבית כנסיות חסידים עיקר הצעקה היית "כי אתה הוא א-ל מלך חי וקיים".

להראות שחסידים עיקר ענין הימים הנוראים הוא קבלת מלכותו של הקב"ה. ולא הגזר דין של האדם על חייו הפרטיים.