עריכת הדף "מהרש"א"

רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' בראשי תיבות: '''מהרש"א''' (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); (ה'שט"ו - ה'שצ"ב) הינו אחד מגדולי מפרשי התלמוד בתקופת האחרונים. 

== תולדות חייו ==

המהרש"א נולד לגיטל ממשפחת [[המהר"ל מפראג]], ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, ב[[פולין]] היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו. [[נישואין|נשא]] את בתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין){{הערה|אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]}}. הזוג פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את [[ישיבה|ישיבתו]] של המהרש"א, ובתור הכרת הטוב היה מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" - של איידל. בשנת ה'שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה.

התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום הפסוק "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו"{{איוב לא, לב}}.

נפטר ב[[ה' בכסלו]] ה'שצ"ב, ונקבר באוסטרואה. 

==חיבורו על הש"ס==
המהרש"א חיבר פירוש על ה[[תלמוד בבלי]] אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש המהר"ם ו"חכמת שלמה" של המהרש"ל. פירושו של המהרש"א מחולק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" העוסק בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא ו[[פירוש רש"י]] ומתמקד במיוחד בפירוש ה[[תוספות]]. חלק מהפירוש קיים בשתי מהדורות, ובאחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו.

המהרש"ל היה אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א היה צריך למקד בהן את פירושו גם בהגהות.

חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר [[עין יעקב]], וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.

===שייכותו לתורת הנסתר===
בפירושו על [[מסכת עירובין]] הביא המהרש"א (שלמעשה הוא מראשוני בעלי הנגלה שמצטט מספרי הקבלה) את ענין ה[[גלגול|גלגולים]], ובשאר פירושיו מביא כמה פעמים את "דעת המקובלים".

מסופר ש[[הבעל שם טוב]] אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"{{הערה|מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)}}.

=== התייחסויות מהרבי === 
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, [[הרבי]] התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] [[מוצאי שבת]] פרשת [[בשלח]] ס"ט.}}.

באחת השיחות התייחס [[הרבי]] למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל{{הערה|שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).}}.
{{להשלים|פיסקא=כן}}

{{הערות שוליים}} 
[[קטגוריה:אחרונים|מהרש"א]]