עריכת הדף "תעניות תשובה"

'''[[תענית|תעניות]] [[תשובה]]''' הם תעניות שמקבל עליו השב מ[[חטא|חטאיו]] על מנת לזרז את [[כפרה|כפרתו]], או כדי שיחזור להיות מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם החטא. בספרי ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] ישנו מקום מרכזי לתעניות אלו, בין שאר ה[[סיגופים]] לכפרת עוונות, וישנו פירוט לחטאים מסויימים כמה מספר הצומות הנדרש לכפר עליהם.

גם לפי [[תורת החסידות]] ישנה חשיבות לתעניות אלו, ו[[אדמו"ר הזקן]] מאריך בתחילת [[אגרת התשובה]] שב[[תניא]] על הצורך בתעניות לאחר עשיית התשובה. עם זאת, בגלל חלישות הדורות האחרונים, מזהיר אדמו"ר הזקן מלהתענות באופן שיזיק ל[[בריאות]] ה[[גוף]], וממליץ להחליף את התעניות בנתינת [[צדקה]]. [[הרבי]] ממשיך בקו זה וב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדשו]] מורה לרבים להימנע מתעניות תשובה.

==המקור לתעניות תשובה==
המקור לתעניות כאמצעי לכפר על חטאים מוזכר פעמים רבות בדברי [[חז"ל]]. כבר [[אדם הראשון]] ישב בתענית מאה ושלושים שנה, כדי לכפר על כך שבגלל חטאו ב[[חטא עץ הדעת]] הביא [[מיתה]] לעולם{{הערה|עירובין יח, ב.}}. [[ראובן]] ישב בתענית לכפרה על שבלבל יצועי אביו{{הערה|בראשית רבה פד, יט. רש"י וישב לז, כט.}}, וכן [[דוד המלך]] צם פעמים רבות לכפר על חטאו, כפי שאמר בתהלים{{הערה|לה, יג.}}: "עניתי בצום נפשי"{{הערה|שלושת הדוגמאות האחרונות הובאו בספר חרדים, פרק ס"ג.}}.

ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות יז, א.}} מספרת על [[רב ששת]] שלאחר התענית היה אומר: {{ציטוטון|רבון העולמים! גלוי לפניך, בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן, ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו, ומתכפר לו. ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי. יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח, ותרצני}}. נוסח זה מובא ב[[טור]] וב[[שולחן ערוך]] לאמרו בתעניות{{הערה|אורח חיים סימן תקסה (סעיף ד).}}.

כמו כן מובאים בכמה מקומות סיפורים על [[תנאים]] ו[[אמוראים]] שהתענו תעניות רבות על מנת לכפר על ענינים קלים שנכשלו בהם{{הערה|1=ירושלמי שבת ה, ד. חגיגה כב, ב. מועד קטן כה, א - הובאו באגרת התשובה פרק ב. וכן נזיר נב, ב; ראה ביאור אד"ש על פרק ב' ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=363&hilite= בשיעורים בספר התניא]) - מדוע לא הביא אדמו"ר הזקן אלא שלושת דוגמאות אלו.}}.
 
בספרי ה[[מוסר]] החל מהראשונים, כמו [[הרוקח]] ו[[ספר חסידים]], ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן [[תעניות]] ו[[סיגופים]] רבים{{הערה|1= ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21522&st=&pgnum=54&hilite= ספר הרוקח, הלכות תשובה].}}.

כמו כן מובאים ב[[כתבי האריז"ל]] ותלמידיו הדרכות רבות של תעניות וסיגופים שונים המתאימים לכל עבירה ועבירה לפי ענינה על פי חכמת ה[[קבלה]]{{הערה|שער רוח הקודש. ספר חרדים שם. ועוד.}}.

==סוגי התעניות ומטרתן==
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, ולכן גם לא הזכירו מוני המצוות [[ספר המצוות לרמב"ם|הרמב"ם]]{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה עג.}} וה[[סמ"ג]]{{הערה|ספר מצוות גדול, עשין טז.}}. כחלק ממצוות התשובה את התענית; הם מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות:

א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.

ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא [[קרבן עולה]], אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו{{הערה|זבחים ז, א.}}. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'{{הערה|אגרת התשובה פרק ב'.}}.

==תעניות לחוזר על החטא כמה פעמים==
כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני התשובה והתעניות: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא{{הערה|1=[www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.1.39?lang=he&with=all&lang2=he שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה].}}. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת{{מקור}}{{הערה|1=ראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=856&st=&pgnum=86&hilite= שו"ת חוט השני סימן מז] שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים - על פי דברי ה[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|חלק א עג, ב.}} שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם{{הערה|שם=פג|אגרת התשובה פרק ג'.}}.

==פדיית התענית בצדקה==
ה[[ראשונים]] נחלקו האם ישנה אפשרות לפדות את התענית בנתינת [[צדקה]]: לדעת ה[[ראב"ד]] ניתן, ולדעת ה[[רא"ש]] לא{{הערה|רבינו ירוחם נתיב יח, א.}}. ההכרעה הנפוצה היא שניתן להחליף את התענית בצדקה{{הערה|תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן ס.}}.

סכום הכסף השווה לפדיית התענית, הובא בפוסקים שהוא "י"ב פשיטין", השווים בערכם ל"ח"י גדולי פוליש"{{הערה|מהרא"י - פסקי מהרא"י סימן ט ותרומת הדשן שם. רמ"א באורח חיים סימן שלד סעיף כו, ומגן אברהם שם. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף כח.}}. יש שכתבו ששיעור זה משתנה מ[[עני]] ל[[עשיר]] - שעליו להוסיף יותר, כיון שצער הממון מחליף את צער התענית, וכן פסק אדמו"ר הזקן{{הערה|מגן אברהם סימן תקסח ס"ק יב. שו"ע אדה"ז שם.}}.

לדעת ה[[מגן אברהם]], השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מטרת שיעור זה היא מחירו של [[כבש]] כתחליף ל[[קרבן חטאת]], ולכן אם הכבשים יקרים משיעור זה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם{{הערה|סימן שלד שם. וזה שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה לאגרת אד"ש שבהערה הבאה).}}. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, כיון שהוא שיעורו של הסלע שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהוא מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור{{הערה|סימן שלד שם.}}.

[[הרבי]] מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של י"ב פשיטין הוזכר על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], רבי [[ישראל איסרלן]] וה[[רמ"א]] שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו לאורה מיותר לכתוב בספרי הפוסקים שיעור, שהרי אפילו באותו דור מחיר הכבש משתנה ממדינה למדינה. מכך מוכח שזהו שיעור אחיד{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט].}}.

שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים ל[[פדיון הבן]]{{הערה|שם=אגק}}. שיעור י"ב פשיטין נכון ל[[סיוון]] [[תש"פ]] הוא כ-26 ש"ח.

==בדורות האחרונים==
בדורות האחרונים, כשה[[גוף|גופים]] נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שיש להזהר מלהתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה. עם זאת, ממליץ אדמו"ר הזקן לבעל נפש להתענות את שיעור הצומות לכל אחד מהעבירות החמורים ביותר, אלו שחייבים עליהם כריתות ומיתות בית דין, וכיוצא בהם{{הערה|אד"ש מבאר שבכיוצא בהם מתכוון לעבירות החמורות שמזכיר בפרק ז', כמו [[כעס]], [[לשון הרע]] וכדומה.}} - פעם אחת בחיים (וממליץ לערוך תעניות אלו בימות ה[[חורף]] הקצרים), ועוד פעמיים את שיעור הצומות בתעניות של חצאי ימים{{הערה|שם=פג}}.

[[הרבי]] חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות. באגרות קדשו מורה לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1151.htm אגרות קודש כרך ד, אגרת א'קנא]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2948.htm כרך ט, אגרת ב'תתקמח]. ועוד רבות.}}, ואף לא בסדר שהורה אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4614.htm אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'תריד].}} - גם לא לעבירות מן הסוג החמור (שעליהם ממליץ אדמו"ר הזקן לבעל נפש להתענות){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4852.htm אגרות קודש כרך יד, אגרת ד'תתנב]. ואגרות דלהלן בהערה הבאה.}}, וגם לא תעניות של חצאי ימים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4287.htm אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'רפז].}}.

לנכשלים בעבירות ממליץ לפדות את התענית בצדקה בשיעור י"ב פשיטין ליום תענית{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3005.htm אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3034.htm אגרת ג'לד]. ועוד.}}. פעם הורה לתת לצדקה מעשר מסכום החשבון, כשהיה גבוה מידי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3173.htm אגרות קודש כרך י, אגרת ג'קעג].}}. לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}.

הרבי מסביר שהעובדה שאיננו יכולים להתענות בדורות אלו, לא יכולה לפגוע בשלימות הכפרה הנדרשת, שהרי לא ייתכן שה' יגרום למצב בעולם שיפריע ליהודי בעבודתו. ולכן, מי שאינו יכול להתענות, הרי זו ראיה שכפרתו נפעלת גם בלי הצורך בתענית (וכך גם מי שאין ביכלתו לפדות זאת בצדקה). מסיבה זו מדגיש הרבי את חשיבות הלימוד בסוגיא זו של תעניות תשובה בפרט, ו[[אגרת התשובה]] בכלל, מכיון שבלימוד עצמו נפעלת הפעולה כאילו התענה{{הערה|1=ביאור אד"ש לאגה"ת ריש פרק ג, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=375&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:תשובה]]