עריכת הדף "גאונים"

'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בהנצחת ה[[תלמוד]]{{הערה|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את  [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.

==היסטוריה==
את תחילת תקופת הגאונים נהוג להעריך לסוף שנת ד'שמ"ח, וזאת על-פי עדותו של [[רב שרירא גאון]]{{הערה|ראה אגרת שרירא}}. תקופת הגאונים החלה לאחר סיום תקופת ה[[סבוראים]].

סיום תקופת הסבוראים החל עם התחזקות הגזירות של שלטונות בבל ופרס על היהודים, וכך נטרדה מנוחתם של אחרוני ה[[סבוראים]], ורבנים חשובים מרבני הסבוראים שלימדו ב[[ישיבת פומבדיתא]] ברחו ונסו ל[[ישיבת נהרדעא]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}. רבנים אלה היוו את תחילתה של תקופת הגאונים. 

שמם המלא של הגאונים היה '''ראש ישיבת גאון יעקוב''', שם זה נקרא כך על שם הפס' "יבחר לנו את נחלתנו את '''גאון יעקב אשר אהב סלה'''"{{הערה|[[תהילים]], פרק מ"ז, פס' ה'}}. 

הגאונים נקראו "גאון" גם כי גאון זה בגימטריא 60, וזה מרמז על בקיאותם של הגאונים בכל 60 מסכתות ה[[ש"ס]].

כיום ידועים לנו על 55 גאונים שחיו בסורא ובפומבדיתא שבבבל. אחד המפורסמים שבהם הוא [[רב סעדיה גאון]].

==מאפייני התקופה==
הגאונים ענו אלפי תשובות בהלכה, באגדה, בשאלות אמונה ועוד, לכל תפוצות ישראל, וישיבותיהם שימשו גם כבתי דין עליונים לכל ישראל. חודשיים בשנה, אדר ואלול, נקראו "ירחי כלה" ובהם לימדו הגאונים תלמידים רבים, גם שלא מבני הישיבה, שבאו ללמוד תורה, מנהג שנמשך מתקופת האמוראים .

{{דורות}}
{{הערות שוליים}}