עריכת הדף "בעלי התוספות"

'''בעלי התוספות''' זהו כינוי לקבוצת [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] מתקופת ה[[ראשונים]]. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושם על ה[[גמרא]]. 

==שיטתם==
שיטת התוספות היא שיטה עיונית ופלפולית שלא כשיטתו של [[רש"י]], שיטתו של [[רש"י]] היא להתמקד אך ורק בנושא הסוגיה הנלמדת ולא לערבב בה נושאים אחרים, אך שיטתו של תוספות היא שיטה עיונית ופלפולית, דבר שניתן לראות ביתר שאת בפירושם על הגמרא, ששם הם מקשים מגמרות אחרות ומתרצים מגמרות וממקורות שונים אחרים.

==פירושם על הגמרא==
כיום בכל גמרא מצויה מצוי פירוש התוספות לצד [[פירוש רש"י]], פירוש התוספות מצוי בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י מצוי בצד הפנימי של העמוד.

בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא|נערדעא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]].

לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד ה[[חברותא|חברותות]] שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית{{הערה|ראה פסקה [[משתמש:חסיד של הרבי/בעלי התוספות#שיטתם|שיטתם]]}}. 

בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלת הסוגיות היו רושמים לפניהם. 

עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שנכתבו לפניהם, כדוגמת [[פירוש רש"י]] (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגיה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו ביניהם, וכך נוצר פירוש התוספות. 

פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות.

==מבעלי התוספות==
*[[ר"י הזקן]]
*[[רבינו תם]]
*[[ר"ן]]

{{הערות שוליים}}