עריכת הדף "שיחות לנוער"

{{לעריכה|}}
[[תמונה:שיחות לנוער.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגליונות ([[היברו בוקס]])]]
'''שיחות לנוער''' (או באידיש '''שמועסן מיט קינדער און יוגנד''') (או באנגלית '''TAIKS AND TALES''') היה ירחון לילדים שיצא לאור בשפות אנגלית ואידיש על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] אחת לחודש משנת [[תש"ב]] ואילך.

מטרת הוצאת הירחון היתה להעשיר את ידיעות הנוער היהודי בארה"ב בידע יהודי ברוח ישראל סבא. הירחון כלל דינים, מנהגים, סיפורים מהתלמוד והמדרש בקשר לפרשיות השבוע וכו', תולדות גדולי ישראל ועוד.

==ההוצאה בעברית==
ב[[אלול]] [[תשט"ז]] החל לצאת לאור חוברת 'שיחות לנוער' בארה"ק בשפה העברית ע"י הרב [[אברהם מייזליש]] ע"ה והחסיד ר' [[נפתלי קראוס]] ע"ה.

הוצאה זו התבססה רבות על הנכתב בגליונות הישנים באידיש של 'שיחות לנוער' כשעליהם נוסף: ציור מעוצב ומרהיב עין בדף ראשון של כל עמוד ובו מושגים יהודיים הקשורים לפרשיות וכו', כמו כן כלל הגליון מדור על נפלאות הבורא, מדורי יהדות על החגים, מדור על גדולי ישראל מהדורות הקודמים ועוד.

==יחס הרבי הריי"צ והרבי לירחון==

הירחון זכה ליחס מיוחד מ[[הרבי הריי"צ]], שעורר רבות במכתביו על הצורך בהפצת הירחון. [[הרבי שליט"א]] היה מגיה בעיון כל ירחון חדש שעמד לצאת.

במכתב משנת [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4689&search=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8 אגרות קודש].}} כותב הרבי: 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מאשר הנני בתודה קבלת החוברת הראשונה של השיחות לנוער, ותנוח דעתו כאשר הניח את דעתי כאשר הופיע לאור עולם הנ"ל.

ויהי רצון שתהי' זה התחלה טובה לכבוש הספרות ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, וביחוד הספרות לנוער על ידי תורת נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ, כי... גם שיחות אלו סוף כל סוף, התכלית המקווה הוא הפצת המעינות חוצה, וכמו בכל עניני התורה והמצוה (וכמש"נ ויצונו ה"א לעשות את כו' ליראה, אשר כיצד יבוא לאהבתו ויראתו הוא על ידי שיתבונן בגדולתו וכו' כפסק דין הרמב"ם, שזהו ענין [[תורת החסידות]] דע את אלקי אביך), והשי"ת יצליחו בהצלחה מופלגה, ויתוסף על ידי זה גם בעניניו הפרטים}}

== אשרי חלקו שעומד בראש המפעל ==

במכתב משנת [[תשי"ח]] כותב הרבי לר' [[נפתלי קראוס]]: במ"ש אודות השיחות לנוער, כמדומה כבר נשלח לו בזה מכתב מהמל"ח.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כמה וכמה מבני ישראל לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט על פי פתגם [[רבנו הזקן]] אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [ש[[אהבת השם]] הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי ה[[אהבה]] היא יסוד ושרש לכל רמ"ח [[מצוות]] עשה שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת]}}.

== שער הגליון ==

אנו מוצאים מכתב מפורט של הרבי בנוגע לציורים שעל שער הגליון:

בהתענינות קראתי מכתבו מער"ח ניסן, בהמשך לשיחתנו בעת בקורו.

ומתעכב ביחוד בהנוגע לציור השער של השיחות לנוער, המו"ל על ידי המל"ח (מרכז לעניני חנוך), ומבקר בשלש נקודות:

א) מצב ואופן ציור שני לוחות הברית. ב) מצב ואופן ציור כדור הארץ. ג) "ציור" פתגם רז"ל על שלושה דברים העולם עומד - תורה, עבודה וגמ"ח על ידי ג' עמודים, - ושואל להערותי בהאמור.

ואקדים נקודה, אשר בטח מובנת היא גם לכ', והיא, אשר השער האמור כבר נתפרסם זה שמונה עשרה שנה, ובכל מקום אשר הירחון מגיע, ז. א. בארצוה"ב בארץ ובתפוצות - בפרסום הכי רחב, אשר זה מכריח לצדד על קיום השער גם להבא, באם אין סברות מכריחות את ההיפך, ושוללות בהחלט ציורו כמו שהוא עד עתה.

ובהערה על ראשון ראשון, על מה שהעיר במכתבו:

=== מטרת הגליון ===

א) כשהוחלט להו"ל את הירחון, מובן שהכוונה פנימית היתה - החזקת היהדות והחדרתה ללב הנוער בכל הדרכים האפשרים, שבזה לא רק קריאת הכתוב, אלא גם ראיה ראשונה בשער הירחון, שבזה שתי נקודות,

אשר היהדות וביטויה בפועל ז. א. התורה והמצוה, הם ענינים הכי נשגבים והכי נעלים בבריאה. ובקצה השני, שאי אפשר לאיזה ענין ומציאות בעולם, מבלי שיהיה מיוסד על התורה והמצוה,

=== סמל לוחות הברית על הגליון ===
 
והסמל - בבהירות הכי גדולה - של התורה והמצוה, הוא, כמובן, שני [[לוחות הברית]], שזה ידוע גם לאלו שלא קבלו כל חינוך יהודי, איזה שיהיה - שגם להם מופנה הירחון.

והודגש בציור שזהו למעלה מן הארץ וגם מעל לשמים, אשר קשה לסמלם באופן בהיר, אם לא על ידי עננים, ולכן מקום שני הלוחות, הוא ממעל לעננים, וממעל להם הוא רק הבורא יתברך, שבציור השער מרומז בהאותיות ב"ה. וממטה להם - כדור הארץ, וכיון שמתן תורה הרי היה בהר סיני, מצויר הכדור באופן אשר קו ישר מהאותיות האמורות, דרך שני לוחות הברית, יגיע, לפי ערך, בשטח ההוא.

לכוונה האמורה, באו שלושת פרטים האמורים באלכסון, ולא זה תחת זה, שהרי אז צריך היה לצייר הכדור באופן, שהנוער לא הורגל בו כלל וכלל, ז. א. מזרח למעלה ומערב למטה, וכנ"ל הרי כוונת השער, שהרואה אותו, לא יוזקק לכל ביאור נוסף, על מה שרואים עיניו.

ועוד טעם בזה, שאז לא היה בא על השער כי אם חלק ממדינות הישוב, והרי הכוונה להדגיש, שהתורה בתקפה בכל מקום ומקום.

מטעם האמור - מובן שהלוחות לא באו במצב ישר, כי אם מוטה קצת על הצד, שהרי הארץ צריכה היתה להמצא מתחת להם והלוחות מתחת להאותיות.

=== ציור כדור הארץ ===

ב) בהערתו לציור כדור הארץ, עומד על ג' עמודים, ושואל, שזה צריך לתוספת הסבר - על מה עומדים העמודים וכו'.

הנה מובן, שהערתו היא בהנוגע לדבר המשנה, שהרי בהשער באו - בציור - דברי המשנה כפשוטה, ובאמת גם בהמשנה, הסבר האמור אינו מוכרח, שהרי כל אחד מבין, אשר תורה עבודה וגמ"ח, אינם עמודים גשמים, כי אם מובן רוחני (אף שמתבטא במעשי ידי אדם בפועל) וכל אחד יודע, אשר התורה עומדת ובאה מנותן התורה, ואין זה דורש פירוש, וכמו שהמשנה משתמשת בסגנון "העולם עומד", המשותף גם לעמידה של דבר גשמי על עמוד גשמי, אף שכוונתה למובן הרוחני והפנימי שבזה, ואינה חוששת לשום טעות בזה, וכדמוכח גם ממה שמפרשי המשנה, אשר רבים הם במאד במיוחד למסכת אבות, אין אף אחד, עומד על השאלה, על מה עומדים העמודים, גם בציור השער, להבדיל, לדעתי - אין כל מקום, לטעות בהאמור.

במ"ש להחליף ציור האמור בשלשת הממדים דאורך ורוחב ועומק (coordinates) וכל אחד מהם יסמל אחד משלושת העמודים אשר בהמשנה.

הנה - מלבד אשר ענין הממדים, אפשרי להיות בכמה אופנים, לא רק באורך רוחב ועמק, אלא גם ממדים כדוריים וכו', ובלבד שתהיינה שלשה אי תלוים זה בזה, וכמבואר בארוכה בחכמת ההנדסה, ולא עוד אלא שלכמה תועליות יש להוסיף עליהם, ולא רק מעמד רביעי - הזמן, אלא עוד - וכהשקו"ט בזה בחכמת החשבון, הרי כל ענין הממדים הוא, שדבר הצריך מדידה יהיה נמצא בתוכם, ז. א. שהם יקבעו מקומו יגבילוהו וימדדו אותו, ולא שיהיו ממעל לו וכו'.

כמובן כל זה בא כהערה, נוסף על העיקר - שבכלל אין מקום להאמור בשער ירחון לנוער, שכמה סוגים בו, בהנוגע לידיעות בחכמת הטבע, ואשר רובם בודאי לא יבינו כלל ענין ציור כהאמור, ואפילו מאלו דבתי"ס תיכוני, על אחת כמה וכמה אלו שלמטה מהם, וכאמור כוונת ענין הנמסר על ידי הציור ומטרתו, שלא יוזקק לשום ביאור נוסף על הציור, כי באם לאו הרי פגום הוא וחסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6795&search=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8 אגרות קודש].}}

==שמועסן מיט קינדער און יוגנד==
[[תמונה:שמועסן.jpg|left|thumb|250px|שער הגליון במקור]]
במקור יצאה הסדרה באידיש תחת השם '''שמועסן מיט קינדער און יוגנד'''. החל לצאת לאור בשנת תש"ב, במשך 48 שנים, בגליון חודשי שיצא לאור מדי חודש בחודשו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chadokov-%20Sivan%2029%2C%205761.pdf סקירה על התייסדות העיתון והגהות הרבי עליו, עמוד 34].}}.

הגליון נערך על ידי המחנך הרב [[ניסן מינדל]], ויצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך.

==ההוצאה כיום==
===אידיש===

===עברית===
לפני מספר שנים נטל על עצמו ר' [[ליאור אליהו]], מכפר חב"ד להוציא לאור בצורה מחודשת את הירחון על ידי ליקוט החומר מתוך הגיליונות שיצאו לאור בעבר שהוציא לאור שני כרכים

== קישורים חיצונים ==
* [ארכיון הגליונות- אידישhttp://chabadlibrarybooks.com/home.aspx] {{הב}}
* [ארכיון הגליונות- עברית
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-33-58-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%AA%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F.pdf כיבוש ספרותי - שיחות לנוער]''', בתוך קובץ "ושאבתם בששון" בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] - תשע"ט, ע' 28
כתבה על המהדורה המחודשת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14416 חב"ד אינפו]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]