עריכת הדף "רבן יוחנן בן זכאי"

'''רבי יוחנן בן זכאי''' היה מגדולי ה[[תנאים]], חי ופעל בתקופת חורבן הבית, היה מראשי הסנהדרין. העביר את הסנהדרין ל[[יבנה]], ושימש כנשיאה (ומכאן התואר "רבן"). היה תלמידו של [[הלל הזקן]].

==תולדות חיים==
{{להשלים}}

במהלך אותה פגישה עם האויב, נאמר לו המשפט הידוע "ואי מלך אנא עד השתא היכי הוית", מאמר שכאשר רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] נזכר ממנו בעת אמירת המלך, הוא התעלף. 

בשעת פטירתו הוא בכה ואמר שאינו יודע באיזה דרך מוליכים אותו, אם ל[[גן עדן]] או ח"ו להיפך. בביאור גמרא זו, ישנם הרבה מאמרי חסידות. חזקיהו המלך בא ללוותו לעולם האמת, והוא ציווה להכין לו כסא{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]].}}

איתא בגמרא{{הערת שוליים|1=[[גיטין]] נו, ב.}} שרבי יוחנן בן זכאי השתדל קודם החורבן אודות הישיבה ב"יבנה" שתשאר בקיומה, ולא יפגעו בה, כיון שריב"ז היה בטוח שכל זמן שיהיו אצל בני ישראל ישיבות ותורה, אזי יצליחו לעמוד בכל הגזירות וכל הקשיים של הגלות, ולזכות לגאולה השלימה ובנין [[בית המקדש]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ז]] חלק ראשון שיחת יום ד', [[ז' תשרי]] [[תשי"ז]].}}

==כהונתו==
[[רש"י]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|לד, א בד"ה תורמסי תרומה.}} כתב: {{ציטוטון|גם הוא היה כהן כדאמרינן ב[[תוספתא]] ד{{קח|מסכת|פרה}}{{הערה|פ"ד, ד. ובדומה לזה בתוספתא אוהלות פט"ז, ד. [[ספרי]] {{קח|פרשת|חוקת}} פ"א.}} 'אם מה שעשו ידי .. שכחתי'}} - דהיינו, שהוא עסק בהקרבת ה[[פרה אדומה]] בעצמו, וזוהי ראיה שהיה כהן.

אולם ה[[ברייתא]] אומרת{{הערה|[[מסכת מנחות]] כא, ב.}}: אמר [[רבי יהודה]]: אמר .. רבן יוחנן בן זכאי: .. כל כהן שאינו שוקל - חוטא; אלא שה[[כהנים]] דורשים מקרא זה לעצמם: 'וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל', ובאם ה[[עומר]], [[שתי הלחם]] ו[[לחם הפנים]] הם שלנו, כיצד הם נאכלים? וה[[תוספות]] נעמדים על דברי רבן יוחנן, ואומרים: שמזה משמע שרבן יוחנן בן זכאי לא היה כהן. ומה שכתוב בספרי (ובתוספתא) "שעשו ידי", הכוונה היא שעשו על פי הוראותיו. ובזה מסבירים תוספות את הגרסה המופיעה בהמשך - שסיפור זה היה עם [[הלל הזקן]], ומוסיף הספרי "אלא שלא היה יכול לומר מה שעשו ושרתו ידי", וטעם הדבר הוא: לפי שלא שרפו פרה בימיו, אבל לא שהוא בעצמו היה כהן.

{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|יוחנן]]
‏[[קטגוריה:ירושלים:אישים]]