עריכת הדף "חסידות סטרשלה"

[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]
החצר החסידית '''חב"ד סטרשלה''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]]. החסידות הוקמה ע"י רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] עקב חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]].{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}

==היסטוריה==
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]] בידי בכיר תלמידיו - רבי [[אהרן מסטרשלה]], רבי אהרן ראה עצמו כממשיך דרכו של [[אדמו"ר הזקן]] באדמו"ריות. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לביו רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] ו[[אדמו"ר האמצעי]].{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של [[אהרן מסטרשלה]] וליסוד [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]], החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]. חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] - אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] (בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - לאשווע, עיירת הולדתו{{הערה|בית רבי תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו.}}) הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות כך החלו לר' אהרן  חילוקי דעות גם עם [[אדמו"ר האמצעי]], שאיתו דווקא היו לו יחסים טובים עד אז.

לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]],  רוב החסידים הלכו אמנם עם ממשיך דרכו של [[אדמו"ר הזקן]] - בנו, [[אדמו"ר האמצעי]]. אך היו גם רבים אחרים שהלכו עם ר' אהרן. בשלב זה [[אהרן מסטרשלה]] התפצל סופית מחב"ד והקים את החצר החסידית החדשה בעיירה סטרשלה, (שעל-שמה נקראת החצר - [[חב"ד סטרשלה]]).{{הערה|יש לציין ש[[חב"ד סטרשלה]] החלה לפעול עוד לפני ש[[אדמו"ר האמצעי]] לקח על עצמו את הנשיאות.}}

==שיטה==
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפלה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפלה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.

==רשימת אדמו"רי סטרשלה==
===דור ראשון===
'''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. מסופר[[הערה| כי כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה, אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ובעוד היה רבי אהרן צעיר ורך בשנים - נמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה| מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"הלוואי דלא מתפשרין..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.

ר' אהרן העיד על עצמו[[הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. ר' אהרן היה אדמו"ר ל[[חב"ד סטרשלה]] כ16 שנה - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו בשמע"צ של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]}. בן 63 שנה היה בפטרתו. ממשיך דרכו היה בנו ר' [[חיים רפאל מסטרשלה|חיים רפאל]].

===דור שני===
'''[[חיים רפאל מסטשלה]]''': חיים רפאל הוא בנו של [[אהרן מסטרשלה]] וממשיך דרכו באדמו"ריות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה{{הערה|אם כי היו קבוצת חסידים שהמשיכה ללא אדמו"ר. (בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}. רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].

==יחס רבותינו נשיאנו לחצר==
{{להשלים}}

==ספרי חסידות של [[חב"ד סטרשלה]]==
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. 
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]].
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.

==ניגונים==
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].

== ראו גם ==
*[[אדמו"ר הזקן]]
*[[אדמו"ר האמצעי]]
*[[אהרן מסטרשלה]]



{{סדרה|הקודם=[[רבי אהרן מסטרשלה]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]