עריכת הדף "מניין אומות העולם"

'''מניין אומות העולם''' הוא דרך ציון השנים הנהוגה אצל [[אומות העולם]]. ישנם צורות רבות של חישוב השנים, כשכולם מבוססות על מסלולי ה[[שמש]] ה[[ירח]] וה[[כוכבים]]. הלוח הנפוץ ביותר כיו אצל אומות העולם הוא '''הלוח הגרגוריאני'''. לוח שנקבע בשנת ה'שמ"ב על מנת לענות על צרכי ה[[נצרות]].

==הישמוש במניין==

עם התפשטות המניין קמו אלו שקראו שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק ב[[הלוח העברי]] המקובל אצל [[עם ישראל]]. ואכן ישנם מקומות שנהגו שלא להשתמש במניין זה כלל.

במענה לשאלה בנושא כותב [[הרבי מלך המשיח]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג ב[[ירושלים]] ת"ו, אבל בכל מדינותינו '''נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם''' (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מה[[רמ"א]] בשו"ת סנ"א. [[רבי עקיבא איגר|רעק"א]] וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על [[אבילות]] להרב גרינוולד ע' שפא).|מקור=[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז ע' 574, [[אגרות קודש]] כרך יא אגרת ג'תתב. ההדגשה אינה במקור.}}

ה[[חתם סופר]], אמנם מתיר כתיבת שנים לועזיות, אך כותב שציון [[מספר]] החודש נוגד למה שכתוב ב[[תורה]] "החודש הזה", ראש חודש [[ניסן]], "לכם ראש חודשים, ראשון הוא", ולכן מקפידים לרשום את שם החודש דווקא ולא את מספרו.{{מקור}}

ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב{{מונחון|ספרות רומיות| שיטת ספירה שמוצאה ברומא, המסמנת את הספרות כך: VI, XIX ועוד. נפוצה כיום בשעונים.}} דווקא,<ref>ראה [[אגרות קודש]] כרך א אגרות טז - יט.</ref> או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל<ref>ראה: [[אגרות קודש]]  כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח</ref>.

===כשאין צורך===

לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב [[הרבי]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= (ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה).|מקור=[[אגרות קודש]] כרך יז אגרת ו'שד.}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]