עריכת הדף "חטא העגל"

{{שכתוב}}
==הסיפור==
חטא העגל הינו החטא הראשון שנעשה לאחר מ"ת שכאשר נסתיים מעמד מ"ת עלה משה למחרתו להר בכדי להוריד את לוחות הברית לעם ישראל, ואמר להם שבעוד 40 יום ישוב, כיוון שעברו 40 יום ולא הגיע חשבו שנפטר, ובאמת הראה להם השטן מיטתו של משה בשמים (רש"י עה"ת) ובלבלם. אך הם טעו כי ספרו 40 יום ולא מעת לעת וחסרו להם שש שעות לחשבון, וכיוון שכן אמרו שאין אלוקים בקרבם ואמרו לעשות להם עגל לעבודה זרה, באו לאהרן לראות מה יורה להם, ועכבם. לבסוף נכנעו ליצרם הרע ואספו כל כסף וזהב שהיה בישראל (מלבד הנשים ושבט לוי) והיה שם ילד אחד ושמו מיכה שיצא מבין הלבנים שבנו מהם את פיתום ורעמסס, שידע היכן פתק שהעלו עמו ארון יוסף מהנילוס וזרקו למדורה שם התיכו את הזהב ויצא ממנו עגל, והשתחוו ואמרו לו 'אלה אלוקיך ישראל' ר"ל. כיוון שראה משה בעת רדתו מן ההר ובידיו לוחות הברית, את מעשם של ישראל חלשה דעתו ונפלו הלוחות מידו ונשברו.

==בתורת חסידות==
בחסידות מוסבר שחטא העגל החזיר את הזוהמא לעולם, שהרי במ"ת ירדה שכינה לעולם שוב, לאחר שנסתלקה בחטא עה"ד והחטאים שלאחריו (שבעה חטאים כנגד שבעה רקיעים), ובמ"ת פסקה, ולכן זכו כל ישראל לראות את ה' פנים בפנים לשמוע את קולו (ויתר הנסים שהיו שם), אך חטא העגל החזיר זוהמא זוהמא זו לעולם, ולכן רצה הקב"ה לכלות את עם ישראל כדי לבער, אלא שמשה רבינו בזכות בקשת רחמיו על עם ישראל זכה לפעול אצל הקב"ה שיסלח, ובכל זאת בכל פורענות שמגיעה לישראל מאז חטא העגל הקב"ה מוסיף לה מפורענות של חטא העגל כנאמר 'וביום פקדי ופקדתי עליהם כו''.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]